בידספיריט | ישועות יעקב, זאלקווא. תקפ”ח [1828].

ישועות יעקב, זאלקווא. תקפ”ח [1828]. העותק של מרנן ורבנן הגה”ק רבי שמואל סלנט, ורבי אברהם שלמה זלמן צורף. - ספר ישועות יעקב  ביאור על שולחן ערוך אורח חיים, מהלכות ר”ח סימן תי”ח, עד הלכות פסח סימן תצ”ד. מאת הגאון רבי יעקב אורנשטיין דפוס מאיר האפער, זאלקווא. תקפ”ח [1828].  בראש דף השער חתימת ידו של הגאון רבי שמואל סלנט רבה של ירושלים בר”ת  ”ש”ס” חתימה זו נדירה עד למאד!! באות ס' שבחתימת רבי שמואל סלנט, מריחת דיו. וכמו כן חותמת הקודש: ”שמואל מסאלנט”. ובנוסף רישום בדף שער שהספר שייך לרבי ”אברהם שלמה זלמן..”  הגאון רבי שמואל סלאנט [תקע”ו-תרס”ט], רבה הנערץ של ירושלים במשך כשבעים שנה, ומנהיג כל קהילות האשכנזים בארץ ישראל. הוא התפרסם כגאון ועילוי כבר מילדותו. בהיותו נער בגיל בר מצוה קיבל מכתב מרבו הגאון רבי אבלי פאסוואלער ראב”ד ווילנא בשאלה מסובכת של סידור גט, באותו המכתב ניכר כי כבר מאז סמך רבו על הוראותיו כהוראת רב מופלג בתורה. בצעירותו למד רבי שמואל בחברותא עם הגאון רבי ישראל מסלנט [אבי תנועת המוסר]. בשנת תר”א הוזמן לארץ ישראל לכהן פאר ברבנות ירושלים ובהנהגת עדת הפרושים, והקים את מוסדות החינוך והחסד בעיר, וכן ייסד בה בית דין וביסס את הקהילה האשכנזית. רבי שמואל סלאנט נודע כפוסק מובהק ובעל זיכרון גאוני וגם נודע בפקחותו הרבה   רבי אברהם שלמה זלמן [צורף] – (תקפ”ו-תרי”א), עלה עם רבי מנחם מנדל משקלוב לצפת, אח”כ עבר לירושלים. פעל רבות להצלת הישוב בירושלים ובא”י. בשנת תקע”ט יצא בשליחות קהילת ירושלים. בשנת תק”ץ יצא בשליחות בשנית, ובחזרתו הביא את כספי התרומות מוילנא. בשנת תקצ”ט יצא בשליחות נוספת. עסק בשיקום חורבת רבי יהודה החסיד. לאחר הרעש בצפת עמד בראש משלחת סיוע מירושלים בשנת תקצ”ו אצל מוחמד עלי במצרים. בשנת תרי”א נהרג על קידוש השם ע”י ערבים ימ”ש. רעז- שמד דף. 37 ס”מ. מצב טוב -טוב מאד. כתמים. כריכה חדשה נאה ומוטבעת.  .