בידספיריט | 'אש קודש': גביע כסף נדיר

'אש קודש': גביע כסף נדיר ויחידי של האדמו”ר מפיאסצנא מאת חסידו המובהק רבי חיים רדזינר. פולין, תרנ”ז [1897]. - גביע כסף חשוב ומיוחד, שקיבל הרבי מפיאסצנא כבר בצעירותו, והוחזק בבעלותו עשרות שנים, גם במהלך שהייתו בגטו ורשה. האדמו”ר מפיאסצנא היה אחד המנהיגים הרוחניים החשובים ביותר של ורשה בתקופה שלפני השואה ובמהלכה. ספרו המפורסם, 'אש קודש', מורכב מדרשות שמסר בגטו ורשה, שהעניקו תמיכה רוחנית לקהילתו בעת צרה זו. מחויבותו הבלתי מעורערת ליהודי ורשה מתבטאת בסירובו לעזוב אותם: ”אין לי שום כוונה לנטוש את קווי החזית, ובמיוחד אני לא יכול להיפרד מיהדות פולין”. מספר שנים לאחר פטירת רבי אלימלך שפירא מגרודז'יסק, פנה רבי חיים ראדזינר לרבי יוסף צבי גייגר, שיכין עבורו גביע כסף מיוחד, מעוטר בסגנון צפתי, עם הקדשה נאה חרוטה, אותו ימסור במתנה שלוחה לבן רבו רבי אלימלך שפירא מגרודז'יסק - רבי קלונימוס קלמן שפירא- הלוא הוא האדמו”ר מפיאסצנא, בעל 'חובת התלמידים' ו'אש קודש'. ”מתנה שלוחה מהר' חיים בן רחל מעיה”ק צפת ת”ו תרנ”ז”. על אף שהרבי מפיאסצנא היה בצעירותו, זיהה ר' חיים ראדזינר את גדולתו, ואף ראה בו את היותו ממשיכה של חסידות קוז'ניץ, ועל כן אף כתב על גבי הגביע את שם אימו. ואכן, כשהגיע הרבי מפיאסצנא לגיל 19, הכתירו רבי נתנאל ראדזינר (בנו של רבי חיים) לאדמו”ר. מידי שנה בשנה, ביום ד' מר-חשוון, נהג רבי נתנאל ראדזינר לערוך בהיכל 'אש קודש' סעודת הילולא למורו ורבו, והיה מגולל תוך בכי ודמעות את הימים הנעלים במחיצת האדמו”ר, ואת רגעיו האחרונים טרם הועלה על המוקד, עשרות אדמו”רים ורבנים היו מפארים את שולחן ההילולא. רבי חיים רדזינר- שהכין ושלח את הגביע לרבי מפיאסצנא, אף היה ממונה על ניהול קרקעותיו של הרבי מפיאסצנא, וכן של אביו- רבי אלימלך מגרודז'יסק. לימים, שלח הרבי מפיאסצנא לאחיו רבי ישעיה שפירא (האדמו”ר החלוץ) שימסור את הגביע חזרה כמחוות ידידות ולהמשך הקשר בינו ובין בנו רבי יצחק גבריאל רדזינר. בהמשך נמסר הגביע לרבי נתנאל רדזינר ע”י רבי אלימלך שפירא האדמו”ר מגרודז'יסק ת”א. גביע הכסף, שנעשה בפולין באמצע המאה ה-19, עוטר וקושט בעבודת יד יוצאת מן הכלל איכותית ויפה על ידי האומן והמעטר החשוב יליד צפת- רבי יוסף הרש גייגער, שיצירותיו החשובות מונחות באוספים ובמוזיאונים חשובים, ואף מעטרים את בית הכנסת ובית המדרש של האר”י זצוק”ל. רבי קלונימוס קלמיש שפירא מפיאסצנא: מן הצעירים באדמור”י פולין בין המלחמות, ומן החשובים שבהם. ר' קלונימוס קלמן נולד בבוקר שבת, פרשת פנחס, י”ד בתמוז תרמ”ט, 13 ליולי 1889, לאביו ר' אלימלך שפירא, האדמו”ר מגרודזיסק (1892-1824), ולאמו הרבנית חנה ברכה שטרנפלד (1939-1862), בתו של האדמו”ר ר' חיים שמואל מחנצ'ין. לפני הגיעו לגיל שלוש שנים נפטר עליו אביו, ובגיל חמש עשרה הוא נלקח תחת חסותו של ר' משה ירחמיאל הופשטיין- האדמו”ר מקוז'ניץ (1909-1860). בהיות הנער קלונימוס כבן שש עשרה, הפך האדמו”ר מקוז'ניץ גם לחותנו לאחר שהשיא לו את בתו רחל חיה מרים. מחבר הספרים 'חובת התלמידים' ו-'אש קודש'. רבי חיים ראדזינר: חסיד ומעריץ של האדמו”ר מפיאסצנא. התגורר בעיה”ק צפת. נולד בשנת תקפ”ז (1827) בפולין. תלמידם וידידם של צדיקי החסידות בדורו: האדמו”רים מקוז'ניץ, רבי ישראל מרוז'ין, ורבי דוד משה מטשורטקוב. היה מהחסידים המופלגים של האדמו”ר רבי שלמה מראדומסק. בספר 'סיפורי תפארת שלמה' כתוב, שהאדמו”ר אמר שכשהוא אומר תהילים ומגיע לפסוק ”חבר אני לכל אשר יראוך”, כוונתו על רבי ח'יים ב'ן ר'חל (ר”ת רחל). רבי חיים היה עשיר, ובשנת תרל”ג (1873) עלה לארץ עם הון רב והיה בתקופה זו לדמות חשובה בצפת. סייע רבות לעניים הרבים בצפת נפטר בשם טוב בהיותו בן שמונים, בכ”ד בניסן תרס”ו, ונקבר סמוך ונראה למרגלות האר”י הקדוש. רשמים על פעילותו המפליאה למען יישוב ארה”ק ועניי הארץ מצויים בעיתונות התקופה. רבי יוסף הרש גייגער: אומן ומעטר יליד צפת, שימש כסופר, מזכיר וממונה של כמה כוללים בצפת. נולד בצפת, לטודרוס גייגר ולחוה בת הרב משה חר”ג, שהיה חבר בית הדין בצפת ומנהל הכולל האוסטרו-הונגרי בעיר. בילדותו למד בתלמוד תורה ואחר כך בישיבות בצפת. בשנת 1889-https://he.wikipedia.org/wiki/1888 נשא את מרים ילידת דרוהוביץ' לאשה. יצירתו של גייגר כללה מגוון רחב של חפצי אומנות, ובהם מסמכים מעוטרים למוסדות שונים, קישוטים לסוכה ועוד. הם שילבו קליגרפיה עם ציור, ששאב את השראתו ממסורת הציור היהודית-עממית. יצירתו הידועה ביותר היא ”ציור לפורים (”1893), שנעשה בטכניקה של ציור על זכוכית ונמצא באוסף פויכטונגר שבמוזיאון ישראל, ירושלים. ציוריו של גייגר קישטו בתים רבים בעיר, וקישוטי הסוכה שלו היו נפוצים מאד בצפת. כמה מיצירותיו מצויות כיום בבית המדרש של האר”י ובבית הכנסת של האר”י האשכנזי - לוחות כתובים ומעוטרים באותיות מוזהבות מעשה ידיו. גביע חשוב זה שקיבל ר' נתנאל בחזרה מהרבי מפיאסצנא, נשמר במשפחת ראדזינר, והיה בשימוש רק באירועים מיוחדים. מאמר מאת נכד הרב ראדזינר וכן מכתב אישור מבתו  מופקדים בידנו. פריט היסטורי מרגש ששרד את גטו ורשה וניצל- 'כוס של צדיקים'.