בידספיריט | הספר העברי המודפס הראשון עם

הספר העברי המודפס הראשון עם איורים. 'משל הקדמוני'. ויניציאה ש”ז [1547]. עותק שלם ויפה. - משל הקדמוני לרבי יצחק אבן סהולה, שנכתב בקסטיליה בשנת 1281, והודפס לראשונה באיטליה בשנת 1491. בספר, מתאר המחבר את תהליך 'החזרה למוטב' שלו עצמו, תהליך שהחל בגיל 37 אחרי הרהורי חשבון נפש. הספר כתוב בצורה של סיפורים משעשעים בחרוזים ויש בו חמישה חלקים המוקדשים כל אחד למידה אחרת: השכל והחכמה, החזרה בתשובה, העצה הנכונה, הענווה, ויראת שמים. חיבורו מנוסח באופן של דו שיח בינו ובין חכם עקשן המנסה לשכנעו לעצור מתנועתו הטובה. ”וְכָתַבְתִּי סֵפֶר מַשְׁלִים. פְּרָטִים וּכְלָלִים. אִישׁ חַיִל וְרַב פְּעָלִים. וְחִלַּקְתִּיהוּ לַחֲמִשָּׁה שְׁעָרִים. וְכָל שַׁעַר וָשַׁעַר לִשְׁנֵי סְדָרִים. הָאֶחָד כְּאִילּוּ מַקְשֶׁה וְהַשֵּׁנִי קְרָאתִיו בְּשֵׁם מְחַבֵּר וּמְתָרֵץ. זֶה גוֹדֵר, וְזֶה פּוֹרֵץ”. משל הקדמוני הוא הספר העברי הראשון המכיל בתוכו ציורים: ”וְרָאִיתִי לְצַיֵּר בּוֹ צּורוֹת, לְהָבִין וּלְהוֹרוֹת, לִשְׁקֹד בּוֹ הַקְּטַנִּים, וַיָּנוּחוּ בְּיָפְיוֹ הַמְעֻנִּים, וְאוּלַי יִמְשְׁכוּ לִבָּם אֶל הָעִקָּר”. ייחודיותו של הספר באה לידי ביטוי לא רק בנוכחותם לראשונה של ציורים, אלא אף בבעלי חיים שבשונה מכתבי היד הנוצריים בהם התהדרו ובאו לידי ביטוי בתכונתם הבסיסית, כאן הם מתאפיינים בקווים יהודים, אבן סהולה העניק לחיות שלו אישיות מורכבת. בהליכותיהן לא מביישות החיות של ”משל הקדמוני” שום יהודי מאמין: הציפורים משלימות מניין בבית-הכנסת, איל חסיד מתפלל שחרית, מנחה וערבית, והאריה חולם על מסע לארץ ישראל (חלום שאותו הוא זוכה להגשים). חיבור זה נדפס לראשונה באיטליה, בעיר ברישא, בשנת 1491. מהדורה חשובה זו שלפנינו משנת 1547, בדפוס ר' מאיר בן יעקב פרענצוני, שאחראי להדפסתם של 31 ספרים עבריים נוספים בעיר ונציה שבאיטליה. מהדורה זו הודפסה עם ציורים נוספים שלא הופיעו באינקונבולה הראשונה. ויניציאה ש”ז [1547]. פרענצוני מאיר בן יעקב. סד דף. ע ותק שלם ויפה. מספר מועט של הדבקות ישנות קטנות. קרע קטן ללא חוסר. כריכת עור מודרנית. עותק יפה מאוד. אוצר הספר העברי הממוחשב 41567. נדיר ויקר ערך.