בידספיריט | חמשה חומשי תורה עם פירוש

חמשה חומשי תורה עם פירוש 'אור החיים הקדוש'. מהדורה ראשונה, בחיי המחבר. עותק מרשים - ויניציאה תק”ב [1741]. עם כריכת עור חדשה איכותית ועם מנעולים. המהדורה הראשונה, נקראה 'אורחות חיים', אף שהמחבר כתב בהקדמתו ששם הספר הוא 'אור החיים', וכן נרשם בתוך הספר הכותרת 'אור החיים' מעל לפירוש. במהדורות הבאות, שב הספר וקיבל את השם שקבע לו המחבר. דומה, כי אין פירוש לתורה כה עשיר ורב גוני, כפירוש 'אור החיים' לרבי חיים אבן עטר זצוק”ל, אשר מלבד חתירתו לפשט הכתוב כפי הבנתו, בצד ניתוחים פסיכולוגיים של האישים הפועלים בסיפורי התורה ומניעיהם, תמצא בו שפע רעיונות, ביאורי מאמרי חז”ל ואמרותיהם, דברי מוסר ותוכחה, רמזים וגימטריות, אין ספור כללים ועיקרים בקבלה, הגות והשקפת עולם מוצקה. ספר זה התקבל בכל תפוצות ישראל והפך לאחד מהפירושים הנפוצים במהדורות החומש. במיוחד התקדש החיבור אצל גדולי תנועת החסידות. התקבלותו של הספר התרחשה במהירות, מיד לאחר הוצאתו, וזאת בעקבות דברי הבעש”ט על גדולת נשמת המחבר, וכפי שמספר החיד”א, תלמידו של האור החיים הקדוש, בספרו שם הגדולים: ”פי' התורה להרב המופלא חסידא קדישא מ' חיים ן' עטר, ונדפס בוויניציא סביב לחומש עם תרגום ורש”י. ושמענו כי עתה בפולוניא הם מחשיבים אותו הרבה, ונדפס עוד שני פעמים. ונתעורר זה ע”י שהרב החסיד קדוש מהרר”י בעל שם טוב הגיד גדולת נשמת מהר”ח הנזכר” (מערכת ספרים, א, נד). גדולי החסידות הפליגו בחשיבות ובקדושת הספר. האדמו”ר רבי ישראל מרוז'ין אמר שהלימוד באור החיים הקדוש מטהר את הנשמה. בנו האדמו”ר רבי דוד משה מטשורטקוב סיפר כי מאותה העת ששמע את הדברים מאביו הקדוש, נעשה אצלו חיוב ללמוד בכל שבוע את האור החיים על הפרשה. רבי פנחס מקוריץ העיד על עצמו שהוא אשר פרסם את ספר האור החיים בעולם, ”שפעם אחת היה בק”ק טשערין, ואמר: אני רואה בעיר אור גדול, ושאל אם נמצא שם ספר אור החיים, ונמצא שם ביד אחד חומש עם אור החיים, והוא האיר על כל העיר... ופעם אחת חלה בנו של הרב ז”ל (רבי פנחס), וקיבל על עצמו ללמוד בכל יום דף מהאור החיים בחומשים הגדולים...” (אמרי פנחס השלם, א, עמ' רפא). באחד המקומות בספרו, מתבטא בעל ”ערבי נחל” על האור החיים, לפני שמפרש קטע סתום מדבריו: ”עיין מה שכתב בזה רוח אפינו בספר אור החיים, ודבריו בלתי מושגים רק ברוח הקודש...”. רבי חיים בן עטר, הנודע בכינויו אור החיים הקדוש, על שם ספרו החשוב. נולד בד' אב תנ”ו (1696) בעיר סלא שבמרוקו, ונפטר בירושלים בט”ו בתמוז תק”ג (1743). מגדולי פרשני המקרא בתקופת האחרונים, מקובל אלוקי ופוסק הלכה. משפחת בן עטר השתייכה לקהילת המגורשים ואבותיה היו בין מגורשי ספרד שהשתקעו במרוקו. פירוש השם 'עטר' הוא בושם או בַּשָּׂם- רוכל בשמים. בגיל צעיר, עוד בטרם מלאו לו תשע שנים, החל ללמוד תורה מפי סבו, רבי חיים הזקן, שעל שמו הוא נקרא. רבי חיים בן עטר נחשב כבר במרוקו ל”מעיין” ו”עוקר הרים”, כלומר: דרך לימודו התאפיינה בהתמקדות מקומית בסוגיה שעל הפרק ופירוק כל הגורמים והמוקשים לצורך הבנתה. עותק נאה. הדפים האחרונים במצב בינוני-טוב, אך העותק בכללותו במצב יפה מאוד. עותק מרשים, עם כריכת עור איכותי ומנעולים. נדיר למצוא עותק במצב כזה.