ספר סגולה: פרי קדש הלולים, דפוס ראשון. מאת "שר בית הזוהר". לעמברג, תקצ"ג. עותק מיוחס

...

ספר סגולה: פרי קדש הלולים, דפוס ראשון. מאת "שר בית הזוהר". לעמברג, תקצ"ג. עותק מיוחס

"והראיה בו יפעול לנפש, בגוף ונפש כל טוב ארץ

ושמירה מכל רע כל נגע וכל מחלה ח"ו, ובזה אך

טוב לישראל" (הרה"ק מסאמבור, מהדורת תרפ"ח)

ספר פרי קדש הלולים, פירוש על ספר 'פרי עץ חיים להאריז"ל. מאת האדמו"ר האלוקי רבי צבי הירש מזידיטשוב המוכתר בפה עמו בכתר "שר בית הזוהר". דפוס הרבנית יהודית רוזאניס. מהדורה ראשונה, לעמברג, תקצ"ג [1833]. סטפנסקי חסידות מס' 483.

הספר 'פרי קודש הילולים' עוסק בענייני קבלה ומופיעים בו לכל ארכו שמות קודש, מה שהפך את הספר, כמו את שאר ספרי המחבר הקדוש, לספרי סגולה, כמופיע בהסכמתו של אחיו של רבינו, הרה"ק רבי משה מסאמבור, על ספר עטרת צבי, הכותב על מעלת הלומדים בספרי רבינו (נדפס בתחילת פרי קדש הלולים, מהדורת ארשיווא, תרפ"ח): "והראיה בו יפעול לנפש בגוף ונפש כל טוב ארץ ושמירה מכל רע כל נגע וכל מחלה ח"ו ובזה אך טוב לישראל". הספר אף קיבל את הסכמת הרה"ק רבי עזריאל אב"ד מונקאטש מתלמידי ה"חוזה מלובלין", ההסכמה נכתבה בשנת תקצ"ה, אך נדפסה רק לאחר פטירתו במהדורה הבאה.

הספר הינו כאמור פירוש על 'פרי עץ חיים' מסדרת כתבי האר"י שנכתבו מפיו על ידי המהרח"ו זלה"ה. בספר 'פרי עץ חיים' מופיעות הכוונות על פי הסוד, כגון כוונות הנענועים בחג סוכות. ספר זה היה חביב במיוחד על צדיקי החסידות, עד שאת בן הרבי היה נהוג לכנות בשמו: "פרי עץ חיים" או בראשי התיבות פע"ח. כמבוא וכפירוש לספר פרי עץ חיים, כתב הרה"ק מזידיטשוב את ספרו שלפנינו 'פרי קודש הילולים'.

עותק מיוחס: בעמוד האחרון, משולבת בעיטור הספר, מופיעה חתימת בעלות נאה של הנגיד רבי "מנחם זאב ברש"י [-ב'ן ר'בי ש'למה י'וסף, ממקורביו של ה"בני יששכר"] קרא", מגדולי מקורבי ההיכל הברכה מקאמרנא [שאף כתב לו במכתב "כי יהיה עמו לחלקו בזה ובבא"!], ושידוע בהיסטוריוגרפיה החסידית שההיכל הברכה בחר את ביתו של הנגיד רבי מנחם זאב קרא לאכסניה בכל עת ששהה במונקאטש. [לא יכול להיות כמעט ספק שבעל ההיכל הברכה, שהיה מגדולי המקובלים, נהג בוודאי לעיין בעותק הקדוש שלפנינו אותו חיבר דודו ורבו הקדוש, בכל עת שהיה מתאכסן בביתו של בעלי הספר הנגיד רבי מנחם זאב קרא בביתו במונקאטש].

האדמו"ר המקובל האלוקי רבי צבי הירש אייכנשטיין מזידיטשוב [תקכ"ג-תקצ"א], מגדולי תלמידי החוזה. גדול המקובלים מבין צדיקי החסידות. עד שזכה לכינוי הייחודי: "שר בית הזהר". אחיינו רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב אמר ששמע ממנו שהוא מתלמידי רשב"י. מחותנו בעל 'בני יששכר' כותב (בהסכמתו לעטרת צבי ח"ב): "וכמעט לא ראיתי ולא שמעתי בדורנו דוגמתו, מי אשר העמיק בחכמה הנפלאה כמוהו" וכן "עם גודל קדושתו ופרישותו וחסידותו זכה שנפתחו לו שערי חכמה ובינה והיה יחיד בדורו בחכמת האמת". אחיינו מוהרי"א מקומרנא [שהעותק שלפנינו היה כאמור בבית האכסניה שלו במונקאטש] כתב עליו כי "נשמתו נשמת מהרח"ו"!

מפרט: [1], כא, טו, [1] דף. כ-22 ס"מ. לאורך גיליונות הספר מופיעות מספר הגהות קבליות.

מצב טוב. ללא כל סימני עש [נדיר לספרים בני גילו]. כתמי זמן. שולים קצוצים. כריכה חדשה.