עותק שני צדיקי הדור!! שמן רוקח - העותק האישי של ה'אמרי חיים' ובנו הרה"ק מוויז'ניץ-מונסי.

עותק שני צדיקי הדור!! שמן רוקח - העותק האישי של ה'אמרי חיים' ובנו הרה"ק מוויז'ניץ-מונסי.

שו"ת שמן רוקח, ספרו הנודע של הגה"ק רבי אלעזר לעוו שזכה לגילוי אליהו. חלק ראשון. ס. וואראהל, תרס"ט [1909]. חפץ צדיקים בעל חשיבות נדירה, שעבר בירושה באחת משושלות החסידות החשובות ביותר.

הספר הקדוש הלזה היה העותק האישי של קודש הקדשים האדמו"ר רבי חיים מאיר הגר מוויז'ניץ, במשך שנים רבות. לפחות מאז עלייתו לארץ הקודש [לפי החותמת בה מצוין מעון קדשו בתל אביב] ואולי אף קודם לכן. בזמן כלשהו עוד בחיי האמרי חיים, הוא העניק את הספר לבנו אהובו הרה"ק רבי מוט'לה, לימים האדמו"ר הראשון מוויז'נץ-מונסי שזכה בסוף ימיו לכינוי 'זקן האדמו"רים' וחסידיו נמנו ברבבות. גם האב קודש הקדשים וגם בנו הקוה"ט הותירו את חותמם על גבי הספר הקדוש בחותם הקודש ובחתימת יד קודש (בהתאמה).

בראש דף השער מתנוסס חותמו הקדשו של האמרי חיים. כאמור חותמת מוקדמת מראשית ימיו בארץ הקודש, בתקופה הקצרה שדר בתל אביב: "חיים מאיר הגר בהרה"ק מהר"י זצללה"ה מויז'ניץ - תל אביב". בדף הפורזץ הקדמי מופיעה הקדשה נאה בת ארבע שורות [10 מילים] בכתב יד קדשו של הרה"ק רבי מוט'לה מויז'ניץ-מונסי, בחיי אביו הקדוש וז"ל: "נתתי לר' א"י וו"ה, הק' מרדכי האגער בהה"צ מוויזשניץ שליט"א". לא ידוע לנו מתי העניק האמרי חיים את הספר לבנו ומתי העניקו הוא לחסידו.

לאורך הספר מופיעים סימני שימוש רבים וקדושים, המעידים כי שני צדיקי הדור הגו יומם ולילה כפשוטו בספרו של הרה"ק רבי אלעזר לעוו. סימני השימוש כוללים שיירי מאכלם של הצדיקים, ואפילו קרעים של ממש. אולם הקרעים הינם ללא שום חסר בדף. חלק מהסימנים לדוגמה: כבר בברכה שבגב השער: "יברכם ה' ולא תמוש ברכה מביתם, יזכו לראות כל צאצאיהם עולים גם המה על סולם השלימות ולברכה בקרב הארץ ויאירו על שמי עם קודש הולך ואור כצאת השמש בגבורתו ועיני אבותם רואות ומתענגות עליהם אמן" (ברכה המתאימה כל-כך לשני הצדיקים בעלי הספר). עם סיום הברכה ישנם שני כתמים נאים ובהירים (דמעות?) ומי יבוא בסוד קדושים?! וכן דוגמאות רבות לכל אורך הספר הקדוש.

(הסימנים הם בוודאי אינם של החסיד מקבל המתנה, ששמו דרך אגב א"י וורטהיימר משיכון וויז'ניץ, שהוא ללא ספק שמר על הספר מכל משמר ונגע בו אך ורק בדחילו ורחימו לאחר טבילה במקווה ונקיון ידים, כיאות לחסיד שיודע את ערכו של הספר)

מפרט מכתמי הקודש:

הכתמים הנ"ל בגב השער על הברכה לרבי יחזקאל פנעט.

כתמים בהירים נוספים בהקדמה ובסימן א' (או"ח).

כתמים משמעותיים בסימן ה' (או"ח) - תשובת הנודע ביהודה.

כתמים וקרעים ללא חיסרון בסימנים: נו-ע (אבה"ע וחו"מ).

ועוד.

המחבר הגאון רבי אלעזר לעוו [תקי"ח-תקצ"ז], מגאוני דורו המפורסמים, בשנת תקל"ח כיהן כאב"ד פילץ שבגלילות קראקא. בשנת תקס"א עבר לכהן כאב"ד טרישט בבוהמיה, ובהמשך כיהן ברבנות ערים שונות במורביה והונגריה. העמיד מעל אלף תלמידים, בהם מגדולי גאוני הדור. בנו היה הגאון המפורסם רבי בנימין וואלף לעוו, בעל "שערי תורה". על פי המסופר, היה הוגה בתורה אף בשעות השינה, ובחלומותיו היו מתחדשים לו חידושים רבים. על גודל התמדתו וקדושתו מסופר עוד כי במוצאי יום כיפור היה שוקד על תלמודו כל הלילה, מבלי שטעם מאומה עם צאת הצום, והיה זוכה כל שנה בלילה זה לגילוי אליהו (זכרון אלעזר).

בעלי הספר האדמו"ר רבי חיים מאיר הגר "האמרי חיים" [תרמ"ח-תשל"ב], האדמו"ר הרביעי בשושלת חסידות ויז'ניץ. ממנהיגי היהדות החרדית, חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, וממנווטי דרכה. נולד לרבי ישראל הגר האדמו"ר מוויז'ניץ ונקרא חיים מאיר על שם סבו רבי חיים מקוסוב (התורת חיים) וסבו רבי מאיר מדז'יקוב. בשנת תרס"ה נישא למרגלית בתו של רבי זאב מרחמסטריווקא. בשנת ה'תרצ"ו (1936) אחר פטירת אביו, הוכתר לממלא מקומו כאדמו"ר מוויז'ניץ בעיר גרויסוורדיין. בחודש אלול ה'תש"ז עלה לארץ ישראל ובשנת ה'תש"ח החל בהקמת שיכון ויז'ניץ בבני ברק.

בעלי הספר האדמו"ר רבי מרדכי הגר ["ר' מוטל'ה" ; תרפ"ב-תשע"ח], האדמו"ר מויז'ניץ במונסי. מגדולי צדיקי ארה"ב, שזכה להערצת כל גדולי הרבנים בדור האחרון. נולד בגרויסוורדיין לרב חיים מאיר הגר, לימים האדמו"ר בעל ה'אמרי חיים' מויז'ניץ, ולמרגלית, בתו של הרב זאב טברסקי, האדמו"ר מרחמסטריווקה. בילדותו היה קשור לסבו, האדמו"ר רבי ישראל הגר (אהבת ישראל). נשא לאישה את פיגא מלכה, בתו של האדמו"ר רבי יעקב יוסף מסקווירא. לאחר שנפטרה בלי ילדים נשא את אחותה הצעירה סימא מירל ונולדו להם 14 ילדים. לאחר פטירת האמרי חיים, בשנת תשל"ב (1972), הוכתר לאדמו"ר ואלפי חסידים היו מסתופפים בצלו הקדוש. כיום לאחר פטירתו בניו מכהנים באדמו"רות ברחבי העולם.

מפרט: [3], קד, [6] דף; 30.5 ס"מ. כריכת בד ישנה ושמורה.

מצב טוב. קרע משוקם במרכז השער, ללא פגיעה או חיסרון בטקסט. סימני שימוש קדושים וקרעים ללא חיסרון לאורך הספר.