כתב התחייבות של נשות המושבה עקרון – מזכרת בתיה. תרע"ח [1918].

כתב התחייבות של נשות המושבה עקרון – מזכרת בתיה. תרע"ח [1918].

מסמך מעניין וחשוב - כתב התחייבות חתום על ידי נשות המושב עקרון – מזכרת בתיה, שהן יפעלו שכם אחד עם האנשים לטובת בנין האומה על פי התורה ומצוות.

עקרן – מזכרת בתיה, מהמושבים הוותיקים והחשובים. בכתב שלפנינו חתמו 34 מנשות המושבה על ההצהרה שהן יפעלו שכם אחד על פי התורה והמצוות.

החותמת הראשונה היא הינדא אוסטרובסקי, רעייתו של רבי משה אוסטרובסקי המאירי, רבה של המושבה בתקופה זו.

מזכרת בתיה או בשמה הקדום קרית עקרון, הייתה המושבה הראשונה במושבות יהודה שהעסיקה רב במשרה מלאה. רבני המושבה השפיעו לא רק על הנעשה בתוככי בית הכנסת ועל לימוד התורה ופסיקת הלכה, אלא גם על התנהלות המושבה בשלל תחומים. גבורתם נודעה בפולמוס השמיטה הידוע בשנת תרמ"ט אודות ההסתמכות על היתר מכירה, מייסדי מזכרת בתיה לאחר לבטים לא מעטים, החליטו לנהוג כפסק רבני ירושלים, להבדיל מיתר המושבות בארץ שסמכו על היתר המכירה. החלטתם של מייסדי מזכרת בתיה הכעיסה את פקידי הברון אשר גזרו גזרות קשות על תושבי המושבה כגון סגירת באר המים, סילוק המורים, אי מתן הרשאה לרופא לטפל בחוליהם והפסקת התמיכה. למרות גזרות אלה, מייסדי המושבה היו איתנים בדעתם ולא נכנעו ללחצי פקידי הברון על לתום שנת השמיטה. ואף במצוות מעשר עני, האיכרים יראי השמים הקפידו עם עצמם והגישו מעשר עני לעניי ירושלים.

הרב משה המאירי-אוסטרובסקי (תרמ"ו-תש"ז), מרבני ומנהיגי היישוב בארץ ישראל. נולד בפינסק קרלין לאביו רבי מאיר נחמן ועלה בבחרותו לירושלים. תלמיד ישיבת "תורת חיים" בירושלים. בשנים תרע"ב-תרע"ט כיהן כרב המושבה מזכרת בתיה (עקרון). ממייסדי שכונת קרית משה בירושלים.

[2] עמ' דף מקופל, 20 x 13.5 ס"מ.

מצב טוב, הכתב דהוי במקצת.