כתב-יד, פיוטים ומליצות מאת ראב"ד מקנס חכם יעקב טולידאנו בעל 'קהלת יעקב' "אור ישראל וקדושו, הרב המופלא, דיינא דנחית ...

כתב-יד, פיוטים ומליצות מאת ראב"ד מקנס חכם יעקב טולידאנו בעל 'קהלת יעקב' "אור ישראל וקדושו, הרב המופלא, דיינא דנחית לעומקא דדינא, כקש"ת כמוהר"ר יעקב טולידאנו [בכמה"ר משה] תרב גדולתו, ותנשא מלכותו” (רבי רפאל אנקווה)

כתב יד נאה, המכיל פיוטים קדושים ומליצות – הספדים על חכמי מרוקו. מאת החכם השלם מענקי התורה שבמרוקו, המשורר ברוח קדשו, רבי יעקב טולידאנו ראב"ד מקנס בעל 'קהלת יעקב'. חלק מכתב היד נכתב בכתב יד קדשו וחלקו בכתב יד סופר. [מקנס, מחצית שנות ה'ת"ר, סוף המאה ה-19-תחילת המאה ה-20]. כתב חצי קולמוס. כתיבה אוטוגרפית עם מחיקות ותיקונים בגוף הטקסט.

ראשית כתב היד [13 עמ' ראשונים] מכיל פיוטים בכתב יד קדשו של רבי יעקב, חלקם נושאים את אקרוסטיכון שמו "יעקב חז"ק" ובחלקם מופיע שמו בראש הפיוט “אני יעקב בר משה טולידאנו”. בפיוטיו הוא משורר לכבוד הצדיקים הקבורים במרוקו, לכבוד השבת, סיום מסכת, ועוד. חלקו השני של כתב היד [22 עמ'] מכיל מליצות – הספדים על הנפטרים. חלק זה נושא את הכותרת: "אתחיל לכתוב מליצות הנפטרים, באמרים מרים, בעזרת בורא רוח ויוצר הרים". בראש כל אחת מהמליצות נרשם על איזה צדיק היא חוברה ומי הוא מחברה. בסוף כתב היד מופיעה חתימה מצוירת: "יעקב טולידאנו יצ"ו".

מלבד גדולתו העצומה בתורה כאחד מיחידי הסגולה שבמרוקו, נודע חכם יעקב טולידאנו כמשורר ובעל מליצה. מפורסם פיוטו לכבוד הצדיק רבי מכלוף בן שטרית זצ"ל מאגוראי: "שירו זקני נערי שירה לכבוד רב נהוראי, קבור הוא בעיר אגוראי, רבי מכלוף שמו נקרא אהוב נחמד ונעים, לפני צור תמים רעים [משוררים אותו בניגון השיר 'אוחיל יום יום אשתאה' של רבי דוד בן חסין זצ"ל]. כן התפרסמו מליצותיו המחוכמות. הרב יוסף משאש מביא מליצות ששמע ממנו לדוגמה: מעשה בילד ששיחק בבית הכנסת עם פרי בעל קוצים, שנקרא בערבית 'קוק'. שמש בית הכנסת שראה אותו משליך קוצים, הוציא אותו החוצה וניקה את המקום. קוץ אחד נותר במקומו של מתפלל בשם חביב טולידאנו. כשנכנס חביב טולידאנו והתיישב מבלי משים על הקוץ, החל צועק בקול גדול. אחד הרבנים שישב ממול ולא הבחין בנעשה, שאל את הרב: על מה הוא צועק? ענה לו רבנו: "תחת חט"ה [=חביב טולידאנו הי"ו] יצא חוח"... (איוב לא, מ).

חידושיו בהלכה של חכם יעקב טולידאנו אמנם נדפסו לאחר פטירתו בספרו קהלת יעקב, אולם הפיוטים והמליצות שלפנינו לא נדפסו שם. חלק מהפיוטים נדפסו בספר התפילות והפיוטים 'ישמח ישראל בעושיו' (מקנס, תרצ"א) לצד פיוטיהם של גדולי הדורות. שם בהסכמות מהללים אותו רבני מרוקו בזו הלשון: "הרב הגאון המפואר, ובישראל יתפאר, הן בעודנו חי שפט בצדק דלים, אח"י וראש סבא דמשפטים, כקש"ת גאון 'יעקב' אשר אהב סלה, למשפחת 'טולידאנו' המהוללה".

החכם השלם רבי יעקב 'אביר יעקב' טולידאנו [תרכ"ח-תרפ"ב], היה אב בית הדין מקנס. חבר "בית דין של חמש", לצד רבי יעקב ב"ר יוסף טולידנו, רבי יהושע בירדוגו ורבי אברהם עמאר. נולד בעיר מקנס, לאביו רבי משה ולאמו זוהרא בת רבי אברהם גיגי, דור שישי למקובל רבי יהושפט גיגי, מרבני העיר תאזא.

רבותיו ורבנותו: בקטנותו למד אצל החכם רבי שמואל אבירז'ל, ובנערותו המשיך חוק לימודיו בישיבת רבי חיים משאש, אביו של הרב יוסף משאש, ואף לימד שם לתלמידים. בשנת תרס"ה התמנה לאחד מדייני העיר. בהמשך הצטרף אליו למושב בית הדין רבי יעקב טולידאנו [אביו של רבי רפאל ברוך טולדנו]. כדי להבדיל בין האישים, קראו להם על שם אבותיהם. זה האחרון, נקרא 'רבי יעקב בר יוסף' ורבנו נקרא 'רבי יעקב בר משה'.

המשורר ברוח קדשו: רבנו ניחן בקול נעים, והיה נוהג להתבודד לפני ארון הקודש, ולשורר פרקי תהלים. הקפיד על שירה וזמרה בכל סעודות השבת. אהבתו לשירה הביאתו לחבר פיוטים רבים. לפנינו חלק מפיוטיו הקדושים בכתיבת ידו הטהורה.

התבטאויות חכמי דורו אודותיו: רבנו הוערך על ידי חכמי דורו על גדלותו בתורה וכח עיונו, וכתבו עליו דברי שבח מפליגים. רבי רפאל אנקווה כתב עליו: ”אור ישראל וקדושו, תורה מפיו יבקשו, הר"ם נהרים, לי לבב ובתי עינים, הרב המופלא, דיינא דנחית לעומקא דדינא, כקש"ת כמוהר"ר יעקב טולידאנו [בכמה"ר משה ז"ל] תרב גדולתו, ותנשא מלכותו, אמן”. במכתבו של 'בבא סאלי' אל חכמי מקנס הוא כותב: "לשם יחוד, צעדה עלי שור, רבנן דפקיע שמייהו, דנפיק מוניטין דילהון בכל אתר וכ"ש באתרייהו, אשלי רברבי, שלושה המה מטיבי, נטע רבעי, דקיימי בקדושתייהו, היושבים על מדין לשפוט ולהורות בן איש ובין רעהו, אפי שוטרי ואפי סבי דקיימי בקדושתייהו, הראשון אדם ישר על אופנו, אשר בו מדעת קונו, מע' הרב ואב בית דין כקש"ת כמוהר"ר יעקב טולידאנו נר"ו, ושמרו כרועה עדרו" (נדפס בספר 'גאוני משפחת אבוחצירא', שלמה מיארה, אלעד תשע"ד עמ' 136). בהסכמות לספר 'ישמח ישראל בעושיו' (מקנס, תרצ"א) מהללים אותו רבני מרוקו בזו הלשון: "הרב הגאון המפואר, ובישראל יתפאר, הן בעודנו חי שפט בצדק דלים, אח"י וראש, סבא דמשפטים, כקש"ת גאון 'יעקב' אשר אהב סלה למשפחת 'טולידאנו' המהוללה". הדבר בא לידי ביטוי גם בכתובות צאצאי המשפחה, כאשר מתואר רבי יעקב בתארים מופלגים.

חידושיו וכתבי ידו: רבנו כתב הרבה חבורים בחייו. אולם רובם של כתביו אבדו כשהיה אבל והיו בביתו נכנסים ויוצאים רבים, מצאו כמה אנשים שעת הכושר, ונטלו את רוב חיבוריו. מהמעט שנותר בידי בניו, הדפיס בנו יעקב סידי, את השו"ת קהלת יעקב (ירושלים, תשל"ב) תחת הכותרת: ״ פסקי דינים, ליקוטים וחידושים מפרי תורתו של הגאון הצדיק המפורס. אחד הרבנים הגדולים בעוב״י מקנס מרוקו״. הרב יוסף משאש כתב שם הקדמה ארוכה של כחמשים עמודים, על חיי המחבר ומשפחתו. הספר יצא לאור יחד עם ספר 'נר המערב' של הרב יעקב משה טולידאנו, רבה של תל אביב. מעט מפיוטיו נדפסו בספר ישמח ישראל (מקנס, תרצ"ו) לצד פיוטיהם של חכמי הדורות.

מפרט: [35] עמ'. 17.5 ס"מ.

מצב בינוני. כתמי זמן. חריכות דיו בחלק מהדפים עם פגיעה בטקסט. כריכה חדשה.