כתב-יד חסידי/קמיע נדיר בעצם כתי"ק רבי יוסף וולטוך גדול חבורת הצדיקים הנסתרים.

...

כתב-יד חסידי/קמיע נדיר בעצם כתי"ק רבי יוסף וולטוך גדול חבורת הצדיקים הנסתרים.

תוכן חסידי-סגולי

תוכן כתב היד: סיפור חסידי סגולי על הצדיק רבי ברוך ממעז'יבוז' שבשעת חלוקת הדגים בשבת גילה לנוכחים מי האדם שמגולגל בדג. מדובר באחד מהסיפורים החסידיים אותם נוהגים לספר בסעודת מלווה מלכה, כסגולה לפרנסה טובה, מפני שהוא מהסיפורים בהם הפך החסיד לעשיר וראוי להתחיל בזה את השבוע. למרות שלסיפור שלפנינו יש סוף מפתיע הקשור בדג. [תל אביב, ללא תאריך].

מי שינסה לקרוא את כתב היד, הכתוב בצורה ברורה ביותר, ימצא בין השורות לקראת סוף הסיפור, כמה מילים שאינן קשורות לסיפור. לכן ראוי לשים לב שרבי יוסף כתב את הסיפור החסידי-סגולי על גבי מכתב שהשאיר לו הפרופסור משה טרופ [בנו של רבי ראובן ונכדו של רב נפתלי טראפ], במכתב מבקש הפרופסור מהמקובל כי הוא רוצה להגיע אליו ביחד עם אמו. ניתן לשער שהאמא [בתו של רבי ישעיה ווינוגרד] הייתה חולה והפרופסור טרופ נסע עמה אל הצדיק הנסתר שיחולל את אחד מניסיו.

אין ידוע לנו לאיזו מטרה רשם הרב וולטוך את הסיפור, האם כקמיע לשמירה, או כקמיע לקריאה, מסתבר שלשני הדברים סגולתו של הקמיע עצומה - שהרי זה סיפור חסידי-סגולי-פלאי בעצם כתב יד קדשו של גדול חבורת הצדיקים הנסתרים שפעלה בישראל בשנותיה הראשונות של המדינה. המספר סיפור בשם רבי ברוך ממעז'יבוז' (בן אדל בת הבעש"ט).

המקובל רבי יוסף וולטוך כתב את הקמיע שלפנינו באמצעות סיפור חסידי, שהרי בניגוד לרובם של חבורת הצדיקים הנסתרים באותה החבורה, שהיו מבני עדות המזרח, רבי יוסף וולטוך היה ממשפחת אדמו"רים חסידית בפולין, דור שביעי לשושלת של בעלי רוח הקודש עד ל'מגיד מזלוטשוב' (ואכן נהג לעתים להוסיף לצד חתימת שמו: "נכד המגיד מזלאטשוב"). לאחר שעלה ארצה הוא הסתפח אל בני החבורה הנסתרת, סירב לשמש כאדמו"ר ולפרנסתו עבד בנקוי הרחובות, אך היה בקשר קרוב עם רעיו גדולי האדמו"רים, כמו רבי שלומ'קה מזוועהיל, אדמו"רי רוז'ין והרמ"מ מלעלוב, שהתבטאו אודותיו בביטיים מופלגים והיו שולחים את חסידיהם להתברך אצלו.

על כוחו הסגולי של הסיפור החסידי ידועה האמרה בשם מוהר"ש מליובאוויטש, על כך שלחסידים יש שלוש טעויות: החסידים אומרים שלספר סיפור של הבעש"ט במוצאי שבת זו סגולה לפרנסה. ובכך הם טועים שלוש טעויות. קודם כל סגולה זו אינה רק בסיפור מהבעל שם טוב אלא גם בסיפור מכל אחד מהצדיקים. שנית, הסגולה היא לא רק כשמספרים זאת במוצאי שבת אלא גם בכל ימי השבוע. ושלישית, הסגולה היא לא רק לפרנסה אלא ל"בני חיי ומזוני" ולכל מה שצריך. ואם כן מה רבה הסגולה לקרוא את הסיפור הפלאי שלפנינו במוצאי שבת דווקא מתוך גוף כתב יד קדשו של גדול המקובלים הנסתרים.

הצדיק הנסתר רבי יוסף וולטוך [תרפ"א-תשמ''ג], נמנה על חבורת הצדיקים הנסתרים שפעלה במשותף בארץ בראשית שנות המדינה (דבר פלאי, שלא היה לו אח ורע לא קודם לכן ולא לאחר מכן). בחבורתם נמנו ה'סנדלר' - רבי משה יעקב רביקוב, ה'צייר' - רבי לאון פטילון, רבי אברהם פיש מתל אביב, הרב מנדל מבני ברק ועוד.

    בשונה מרוב חבורת הנסתרים הפלאית ששורשי משפחותיהם היו לוטים בערפל, הרה"ק רבי יוסף וולטוך היה בעל ייחוס משפחתי רם, הוא היה דור שביעי לשושלת של בעלי רוח הקודש עד ל'מגיד מזלוטשוב' (ואכן נהג לעתים להוסיף לצד חתימת שמו: "נכד המגיד מזלאטשוב"). הוא אף היה בקשר קרוב עם רעיו גדולי האדמו"רים, כמו רבי שלומ'קה מזוועהיל, אדמו"רי רוז'ין והרמ"מ מלעלוב שהתבטאו אודותיו בביטיים מופלגים והיו שולחים את חסידיהם להתברך אצלו.

    רבי יוסף היה נוהג להשתטח על קברי צדיקים והוא זכה שם לגילויים נפלאים ולהתגלות נשמות הצדיקים. האגדה מספרת שבאחת מתפילותיו לקרוב קץ הגאולה זכה לראות את רחל אמנו עטופה בבגדים שחורים.

    לפרנסתו עבד בלילות כמנקה רחובות בתל אביב. תולדותיו כונסו בספר עב הכרס 'הצדיק הפלאי' (ב' כרכים, מאת מרדכי אלמז, ירושלים, תשע"ג), ובספרים 'עוד יוסף חי' (ירושלים, תשמ"ו) ו'צדיקים נסתרים בדור האחרון' (ירושלים, תשע"א).

    מדי דברנו באותה חבורת צדיקים נסתרים פלאית שחיה ופעלה בשנותיה הראשונות של המדינה - תופעה יחידנית שלא חזרה על עצמה יותר עד היום הזה - ויש התולים את הנס הפלאי של הקמת המדינה וניצחוננו על כל מדינות ערב, בהופעתם של אותם צדיקים נסתרים ששתל ה' דווקא בדור ההוא. נציין עובדה שגם לה אין הסבר טבעי - רובם של בני אותה חבורה קדושה לא זכו לפרי בטן, כאילו הגיעו לכאן מיקום או מזמן אחר לצורך מסוים ועם סיום שליחותם נעלמו כלעומת שבאו.

מפרט: [2] עמ', 14 ס"מ. [למעלה מ-300 מילה בכתי"ק המקובל].

מצב; טוב-מאוד. כתמי זמן.