בידספיריט | שו”ת מהרח”ש. שאלוניקי, תי”א 1651

שו”ת מהרח”ש. שאלוניקי, תי”א 1651 - עותק רבי רפאל יוסף שלום בן דודו של הבן איש חי, ובנו של רבי עבדאללה בן רבי משה חיים (רבה של בגדאד וסבו של רבינו יוסף חיים – ה'בן איש חי'). ספר שאלות ותשובות, השייכות לטור אבן העזר, מאת רבי חיים שבתי - 'מהרח”ש'. שאלוניקי, תי”א 1651.   ספר שאלות ותשובות השייכות לטור אבן העזר  ובראשם קונטריס מחבר מאסף כל דיני עיגונא דאיתתא והוא ביאור סימן יז' מטור אבן העזר. מאת רבי חיים שבתי - 'מהרח”ש'. שאלוניקי תי”א. 1651. דפוס אברהם הגר במקור: [2], רכב דף, 29 ס”מ. בעותק שלפנינו: 1, רכ דף, חסר דף ההסכמות והדפים פב-פג ו -2 דפים מהמפתחות בסוף, מצב טוב, שיקום מקצועי בשולי דף השער ובדפי ההתחלה והסוף, כריכה חדשה, פגעי עש בשולי דף ללא פכיעה בטקסט, כתמים, קרע בדף ללא חסרון. בדף הראשון חתימה בכתב יד: הצעיר רפאל יוסף שלום בכמוהר”ר ח”ר עבדאללה ח”ר משה חיים ס”ט”. בספר הגהה ותקון בכתב ידו. בדף השער חתימת בעלות בכתב יד: ” יצחק הלוי ס”ט” רבי רפאל יוסף שלום (בן דודו של הבן איש חי) בנו השני של רבי עבדאללה בן רבי משה חיים (רבה של בגדאד וסבו של רבינו יוסף חיים – ה'בן איש חי'). בשנת תר”א עלה לירושלים עם אביו, שם התמנה לראש כוללות הספרדים בחברון, ואף עמד במרכזה של המחלוקת שפרצה ביניהם ורבני חברון הדפיסו כתב הגנה בעדו בשם עדות ביהוסף ( ראה א, בן יעקב 'יהודי בבל בארץ ישראל' עמ' 24-27.), היה נדיב לב ופזרן לעניים בסבר פנים יפות. ביתו פתוח לרווחה ושולחנו שולחן מלכים. היה הסוחר היחידי לאיצטיס בכל ארץ ישראל, לחברון, לעזה, לשכם ולכל הגליל. בסוף ימיו עבר לדמשק ונפטר בשנת תרמ”ז. המחבר הגאון הנודע רבי חיים שבתי – מהרח”ש (שט”ז-ת”ז), תלמיד הגאון רבי שלמה הכהן (המהרש”ך) ותלמידו וחבר בית דינו של הגאון רבי אהרן ששון (המהר”א ששון) בשאלוניקי. משנת שע”ה עמד בראשות ישיבת ”ק”ק שלום” בעיר וזכה להעמיד תלמידים רבנים בישראל (בשו”ת דבר משה ח”ב חו”מ סימן כג כתב בשם מוה”ר יוסף קובו: ”קבלה בידינו שמהרח”ש ז”ל היה עושה פסקיו בפלפול התלמידים כדי שיצא הדין מלובן ומבורר”). המהרש”ח היה רב-רבנן, ורבים מגדולי הרבנים בדורו היו מתלמידיו, משאלוניקי ומארצות אחרות ובינהם: רבי שלמה הלוי (שו”ת מהר”ש לבית הלוי), רבי יצחק בארקי, רבי אהרן קופינו, רבי יהושע חאנדלי (שו”ת פני יהושע), רבי עזריה יהושע, רבי חסדאי הכהן פרחיה (שו”ת תורת חסד) ועוד. מעמדו בדורו היה כרבן של כל בני הגולה ועל מצבתו שבשאלוניקי נכתב: ”מורינו ורבינו הרב הגדול, ראש גולת אריאל”. תשובות המהרש”ח התקבלו לדורות להלכה ולמעשה, והובאו אלפי פעמים בספרי הפוסקים גדולי האחרונים, הספרדים והאשכנזים. העיר שאלוניקי, שלאחר גירוש ספרד היתה מרכז הישוב היהודי בארצות המזרח, היתה מחולקת למספר קהילות יוצאי ארצות שונות, שניהלו אוטונומיה של חיי קהילה לעצמם, אך בשנת שצ”ח נמנו וגמרו כל ראשי הקהילות בשאלוניקי, למנות את המהרח”ש עליהם כרב ראשי שעל פיו יקום כל דבר. עד זקנה ושיבה לא נס ליחו, ובספרו מצויה תשובה להלכה שהשיב בשנת חייו האחרונה בהיותו בן למעלה מתשעים. רבן של ישראל – השיב אלפי תשובות לכל תפוצות ישראל, רובן התפרסמו בדפוס רק לאחר פטירתו. ספרו ”שו”ת מהרח”ש” – אבן העזר וקונטרס בעניני עגונות, נדפס בשלוניקי תי”א. רוב תשובותיו נדפסו בספר ”תורת חיים”, ג' חלקים, שנדפסו כשבעים שנה לאחר פטירתו, בשנים תע”ג-תפ”ב. בכל אותן השנים התפזרו תשובותיו בין ספריות הרבנים ותלמידי החכמים בעיר שאלוניקי, וכפי שמספר המדפיס רבי אברהם בן רבי דוד נחמן, ב”התנצלות המדפיסים”: כי ”פסקי הרב המחבר זלה”ה היו מפוזרים ומפורדים בבתי התלמידי חכמים זעיר שם וזעיר שם, עד שהוצרכו להכריז בתלמוד תורה יע”א בתחילת ההדפסה, שכל איש אשר נמצא אתו מפסקי הרב הנז' יביאהו אל מזבח הדפוס, ובעוד שהיו מבקשים ומחפשים בחיפוש בתר חיפוש כל תלמיד חכם בביתו, נתארך הזמן ולא באו לידי כולם כאחד...”