בידספיריט | קבלה - קנאת אפרים ארבע

קבלה - קנאת אפרים ארבע חרשים. פרנקפורט דאודר תמ”א - מהדורה יחידה ונדירה - חתימות ורישומי בעלות. ספר ארבע חרשים חלק שני קנאת אפרים, פירוש על נביאים הראשונים עם דרשות על פי הקבלה במקום שהפסוק אינו סובל את הפירוש כפשוטו, מאת רבי יוסף יששכר בער בן רבי אלחנן מקרמזיר.פרנקפורט דאודר, תמ”א 1680. דפוס יוחנן קריסטוף בעקמן - מהדורה יחידה.  ”יפרד והיה לארבע ראשים” – הספר נקרא ”ארבע חרשים” כי היה אמור לכלול בתוכו ארבעה ספרים: כסא דוד, קנאת אפרים, רוח חן, רב ברכות. למעשה המחבר הצליח להדפיס רק את שני הספרים הראשונים. בעותק של גרשם שלום שנמצא באוסף שלו בספריה הלאומית, רשם שלום בכת”י ידיעות שמצא על המחבר רבי יוסף יששכר בער ועל אביו רבי אלחנן. עו [1] דף, מצב כללי טוב, כתמים ובלאי, חיזוקי דבק עם נגיעה בטקסט, קרעים חלקם עם חסרון, פגעי עש כולל פגיעה בטקסט, כריכה מקורית עם בלאי. בדף האחרון רישום מעניין: ”אני הקטנה ריזל בת ה... כמוהר”ר צבי הירש זהיר?” רישום: ” אני משה בן לא”א היקר כהר”ר העשיל כ”ץ?” חותמות : ”בית המדרש ווילנא. המחבר רבי יוסף יששכר בער  היה בנו של ”המקובל האלהי ר' אלחנן” (ראה בהסכמה הראשונה לספר של אב”ד קראקא) שנזכר בכמה מקורות בספרי דור זה, שציווה לפני מותו לקבור את כל כתביו עמו, ועל כן נשאר רק מה שיחידי סגולה קיבלו מפיו. הוא (ר' אלחנן) נפטר בעודו צעיר, בקוצר ימים, בילדותו חיבר פירוש על עשרה מאמרות ונפטר בווינה בדרך לא”י (אולי 1651 - השנה מתקבלת על הדעת כי ר' ישכר היה אז עדיין ”כמעט פעוט”), אגרת מר' אלחנן נדפסה בפירוש ”יואל משה” על עשרה מאמרות (פרנקפורט ת”ט, ד' פא-פז), ושם ובסגולה מאגית (כ”י ירושלים 1070 8 בסוף 289 (B, נקרא ר' אלחנן ש”ן. המחבר חיבר גם את ספר ”שלשה שריגים” (ויניציאה תס”א) ושם חתם ”יוסף ישכר בער ב”ר אלחנן געץ”. המחבר היה רב באיבשיץ בתל”ז ושם שימש אח”כ ברבנות כדיין גם בנו ר' אלחנן שנפטר ב- 1755 בוינה. המחבר היה בתמ”א רבה של פרנקפורט (דאודר) לפי הסכמתו לספר ”קנה חכמה”, בתמ”ו נתמנה לרב בקרמזיר ובתס”א עזב לונציה כדי לעלות לא”י.