בידספיריט | מכתב וכתובה בחתימת הרב עמרם

מכתב וכתובה בחתימת הרב עמרם אבורביע. - 1.מכתב מודפס בלנק  המלצה לעזור להרב שלום יוסף יפת המקים בית כנסת ליוצאי עדן בשכונת גני תקוה על במסמך חתום הרה”ג עמרם אבורביע זצ”ל בזמן היותו רב העיר וחבר הרבנות פתח תקוה שנות ה-50. מצב טוב, סימני קיפול. 2.כתובה משנת תשי”ח  1958 הרבנות הראשית פתח תקווה הכתובה מלאה בכתב ידו  ובחתימתו. מצב טוב נקבי תיוק. הרב עמרם אבורביע (י”ז באדר תרנ”ב מרץ 1892[1] - ז' בטבת תשכ”ז דצמבר 1966) היה דיין ורב ראשי לעדה הספרדית בפתח תקווה. נולד בטטואן שבמרוקו הספרדית לרב שלמה אבורביע (משפחה שמקורה מקסטיליה שבספרד) וליוכבד לבית כלפון. לאביו היה בטטואן בית מדרש שנקרא ”מדרש שלמה” ולאחר שעלה החזיק בביתו בעיר העתיקה בירושלים ישיבה בשם ”אור זרוע”.  עלה ממרוקו לארץ ישראל בשנת תרס”ו (1906) בהיותו כבר מצווה עם סבו הרב יוסף אבורביע וסבתו ביליידא. המשפחה קבעה מושבה בעיר העתיקה בירושלים. למד בישיבת ”טובי ישבעו” של עדת המערביים ולאחר מכן עבר לישיבת פורת יוסף. היה תלמידו של הרב יוסף חיים הכהן, ששימש ראב”ד ונשיא של עדת המערביים בירושלים. הוסמך לרבנות ולדיינות על ידי מורו ולימים נשא לאשה את בתו רבקה. נולדו להם חמישה בנים ובת.  הרב אבורביע שילב תורה ומלאכה. בשותפות עם ידידו הרב יוסף שלוש, ראש עדת המערביים בירושלים, ניהלו בית מסחר לספרים ולתשמישי קדושה בעיר העתיקה ובהמשך בשכונת מחנה יהודה בירושלים. הם עסקו בהוצאה לאור של ספרי קודש ובמשלוח ספרי תורה ליהדות צפון אפריקה ולגלויות נוספות. במקביל היה ר”מ בישיבת ”פורת יוסף” שבעיר העתיקה ומגיד שיעור בישיבת ”שערי ציון” מיסודו של הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל, שימש גם כשוחט ובודק. כשלושים שנה שימש דיין בהרכב בית הדין של עדת המערביים בירושלים, בראשות הרב בן ציון אברהם קואינקה. בשנת תר”פ (1920) נמנה הרב אבורביע עם מייסדי שכונת בית וגן בירושלים. בשנת תרפ”ז (1927) יזם את בניית בית הכנסת ”אור זרוע” בשכונת נחלאות, שכלל בית מדרש בראשותו. בשנת תרפ”ט (1930) נבחר לחבר הוועד הפועל של עדת המערבים בירושלים. בשנת תרצ”ג (1933) מונה לשד”ר לארצות צפון אפריקה מטעם כולל ועד העדה. בשנת תשי”א (1951) לאחר פרישתו של הרב עובדיה הדאיה מתפקיד הרב הספרדי של פתח תקווה נבחר הרב אבורביע לתפקיד, לצדו של הרב האשכנזי, הרב ראובן כץ. מסר שיעורים בבתי כנסת במרכז העיר: בית ישראל, אוהל חיים ובית אברהם (מכונה ”בית הכנסת הגדול לספרדים”) שנוסד על ידו. בשבתות מסר שיעורים גם בשכונות נוספות. היה חבר מועצת הרבנות הראשית לישראל ויו”ר המועצה הארצית של ארגון רבני עדות המזרח.נפטר בפתח תקווה בז' בטבת תשכ”ז (1966).