בידספיריט | לוט 11 מכתבים וקבלות משפחת

לוט 11 מכתבים וקבלות משפחת וורנר טבריה. - 1. מכתב מודפס על בלנק אברהם ורנר רב ואב”ד נתניה אל משרד הרבנות בר”ג ובו נכתב ”הגב' נחום נסריה בת יהודא נתאלמנה מבעלה נחום והוא לא השאיר בנים והיא זקוקה לחליצה מאחיו מר עמוס נחום הגר בשכונת מעבר. הזמנו את עמוס נחום הנ”ז והסכים לחלוץ היות והיא גרה בפרדס כץ אבקש לקבוע את היום של החליצה ולהודיענו ולהזמין את החולץ”. חתימת רב אברהם ורנר 2. מכתב תשובה מהרה”ג משה בלוי הרב דקהל פרדס כץ והסביבה - ”בתשובה למכתבנו הרינו מתכבד להודיע כי אין אצלנו האפשרות לסדר את החליצה שגם החולץ הביע דעתו לסדר את מחוץ למקום מגוריו והבטחנו לו למלא שאלתו. אבקש מכבוד הרב להתקשר למשרד הרבנות הרצוי לו ולהודיענו כמה ימים קודם כדי להודיע לחולץ והחולץ יסע מיד”. 3. קבלה מאת המוסדות המאוחדים ”אור תורה” טבריה תשכ”ז נדבת הרב יוסף לוי חגיז חתומה ע”י הרב צבי מינצברג , הרב ז ליג וינברג והרב שמחה בונם ורנר. 4 . קבלה מאת המוסדות המאוחדים ”אור תורה” תשט”ז נדבת רבי יצחק אייזיק בן רבי אליעזר דומבובסקי וזוגתו מרת גיטל בת רבי יהודה אריה לייב הכהן. חתומה ע”י הרב אשר זאב ורנר. 5 . קבלה מאת המוסדות המאוחדים ”אור תורה” טבריה תשי”ב , נדבת מר בען זאף בחתימת אשר זאב ורנר, דוד מינצברג, אברהם..(?) 6 . בלנק מאת המוסדות המאוחדים טבריה תשי”ב , בבקשה לחתום על הקבלה ולהחזירה בהקדם ע”ש הנדיבים מר ומרת בייניש ליפקוס. חתום ע”י המזכיר ישראל כהן. 7 . בלנק מכתב מאת עיתון יומי ”שערים” שנת 1957, אל מרן הגאון רבי אשר זאב ורנר , במכתב מודפסת ברכת שנה טובה לרב ובו בקשה ממעכ”ט ” להמציא לנו עבור עיתוננו שערים מאמר ברכה והתעוררות לקראת השנה הבאה עלינו לטובה לקראת הגיליון המוגדל שאנו מוציאים בערב ראש השנה ” בחתימת עורך העיתון יעקב ברונר 8 . מכתב בכתב ידו של מרדכי דוד לנדמיר אל הגאון אשר זאב ורנר תשי”ז, ובו התכתבות על צ'ק שנשלח ותרומות שחולקו. בנוסף כתוב ”העט נובע (פרקר 51) של מעכ”ט תיקנתי כבר חושבני שאשלח את זה ע”י הדואר באחריות”... המכתב כתוב בשני צדדיו בעל 3 עמודים. 9 . מכתב תנחומים בכתב יד,  אל הרב אברהם ורנר ובני משפחתו של הסתלקותו של הגאון אשר זאב ורנר משנת תשי”ח   נכתב ע”י יוסף חיים ב”ר ישראל הכהן  10 . כתב תנחומים בכתב יד ,  אל הרב אברהם ורנר ובני משפחתו של הסתלקותו של הגאון אשר זאב ורנר משנת תשי”ח נכתב ע”י בנימין כהן. 11. מכתב אשר נכתב אל הרב ורנר בג' בטבת טרם הסתלקותו, המכתב מחולק ל2 חציו ביידיש חציו בעברית בדבר תרומות וקבלות חתום ע”י לאה שפי..., ובנה אלי' שפי.... מצב כללי טוב מאוד הרב אשר זאב ורנר (כ”ז באלול תרנ”ד ספטמבר 1894 - ז' בטבת ה'תשי”ח, 30 בדצמבר 1957) כיהן כרב בטבריה לאחר פטירתו של הרב משה קליערס בשנים 1934-1958. נולד בירושלים לרב שמחה בונם ורנר, דיין בעדה החרדית. סבו היה הרב משה מנחם מנדל ורנר מקים שכונת בתי ורנר בירושלים. אחיו הוא הרב אברהם ורנר, רבה הראשון של נתניה. למד בישיבת תורת חיים. בשנת תרע”ב (1912) נישא לבתו של הרב יצחק מתתיהו סנדברג (נכדו של היסוד העבודה וחתנו של הרב מאיר מארים) ובעקבות זאת עבר לטבריה ולמד בישיבת אור תורה אצל דודו (חתן סבו הרב קסטלניץ), הרב משה קליערס, רבה של טבריה, אשר נתן לו סמיכה לרבנות. לאחר שאשתו נפטרה נישא לבתו של הרב אהרן יוסף לוריא, מחשובי חסידי סלונים בטבריה.  היה מפורסם במעשי החסד והצדקה שלו. הרב אייזיק שר אמר פעם כשחזר מביקור בטבריה: ”מי שרוצה לראות את אברהם אבינו (שהיה עמוד מידת החסד) יראה את ר' אשר זאב ורנר, מי שרוצה לראות את יצחק אבינו (שהיה עמוד מידת היראה-תפילה) יראה את ר' מנדל וועג”. הרב ורנר נהג להשתתף בחגיגות יום העצמאות והיה מבקש מהאופה בטבריה להכין חלות כי זהו יום חג. הרב ורנר עסק בקבלה והיה מיודד עם הרב יהודה לייב הלוי אשלג. בספרו ”בנערינו ובזקינינו” הוא הביע תמיכה בהיתר המכירה לאחר הקמת מדינת ישראל. לאחר פטירתו נתמנה בנו הרב שמחה בונם וורנר לראש הישיבה. חתנו של הרב ורנר, הרב אברהם דב אוירבך, התמנה במקומו לאב”ד של טבריה והוא משמש בפועל גם כרב הקהילה האשכנזית בעיר. לאחר פטירתו הוקם בית כנסת על שמו בשכונת 'בית וגן' בטבריה בשם 'שער אשר' וכן רחוב בשכונת זיכרון מאיר בבני ברק.  הרב אברהם ורנר (תר”נ, 1890 – תשל”ח, 1978) היה רבה הראשון של נתניה. נולד בירושלים לרב שמחה בונם ורנר, דיין בעדה החרדית, שהיה בנו של הרב משה מנחם מנדל ורנר, מקים שכונת בתי ורנר בירושלים. אמו הייתה בתו של הרב יהודה לייב קסטלניץ, בן אחותו של האדמו”ר הראשון של חסידות סלונים הרב אברהם וינברג, בעל ”יסוד העבודה”. למד בישיבת תורת חיים. היה מקורב לרידב”ז והוסמך על ידו. הרידב”ז בחר בו כחתן לנכדתו, נחמה פייגה, בת בנו הרב משה בצלאל. בשנת תרפ”ו (1926) התמנה לרבן של המושבות בגליל העליון, ומושבו היה בראש פינה. במשך שש שנים עסק בפיתוח וקידום ענייני הדת והחינוך הדתי במושבות האזור, והיה בקשר עם נציגי הברון רוטשילד. בשנת תרצ”ב (1932) התמנה כרב בלורנס שבמדינת מסצ'וסטס, ארצות הברית. אחיו, הרב אשר זאב ורנר, כיהן אף הוא כרב בארצות הברית באותה תקופה. בשנת תרצ”ד (1934) שב לארץ ישראל והתמנה כרבה של נתניה, שנוסדה חמש שנים לפני כן. באותה שנה שב גם אחיו, הרב אשר זאב, מארצות הברית והתמנה לרב הקהילה החרדית בטבריה. הרב ורנר כיהן ברבנות עשרות שנים. הוא הקים את התשתית הרוחנית והדתית בנתניה וייסד בה מוסדות דת שכללו בתי ספר, ישיבה, כולל אברכים ורשת שיעורי תורה. בשנת תשכ”ט נפטר בנו שלמה זאב, שהיה עוזרו הקרוב בענייני הדת בנתניה. בתו שושנה נישאה לרב אליעזר יהודה ולדנברג. בשנת תשל”ג נפטרה אשתו, והיא בגיל 80. היה יקיר נתניה. נפטר בשנת תשל”ח. על שמו רחוב בנתניה.