בידספיריט | מסכת חולין מן תלמוד בבלי,

מסכת חולין מן תלמוד בבלי, זיטאמיר תר”כ - בדפוס השותפים נכדי הרב מסלאוויטא - עותק רבי שלמה זלמן שניאורסון דור שלישי לאדמו”ר הזקן. מסכת חולין מן תלמוד בבלי, עם כל המפרשים ורבינו אילפס, בדפוס השותפים נכדי הרב מסלאוויטא, בזיטאמיר תר”כ  1860.  שני דפי שער בדיו אדומה.  הדפוס החשוב והמיוחס של צדיקי משפחת שפירא שהוקם בסלאוויטא בידי הרה”ק רבי משה שפירא בנו של ציס”ע רבי פינחס מקאריץ, ונחשב לאחד מבתי הדפוס המיוחסים והנשגבים, הן בשל איכות האותיות, הדפים והגיליונות והמלאכה המפוארת והמעולה שיצאה לאור מבית דפוס חשוב זה, הן בשל ייחוס בעליו הקדושים מהמשפחות המפוארות בכרם בית ישראל, והן בשל החשיבות שייחסו לו צדיקים, חסידים ואנשי מעשה באמרם כי גם אותיות העופרת והגלופות נעשו בטהרה ובקדושה מיוחדת. בית הדפוס שנסגר בעקבות ההלשנה המפורסמת ומאסר האחים הק', הוקם מחדש בעיר זיטאמיר בשנת תר”ז, ע”י נכדי הרב מסלאוויטא ופעל שם עוד קרוב לעשר שנים. מוחזק ומפורסם, שהחזקת ספר מדפוסי סלאוויטא או זיטומיר, יש בה סגולה לשמירת הבית ולהצלחה בכל העניינים. צדיקי עליון מכל החצרות השגיבו מאוד שבח בית דפוס זה. [3] ב-רכג, א-מד, א-ה, דף. בסוף הספר נכרך מסכת 'הלכות קטנות זיטאמיר סג-פח דף, דף שני דפי שער בדיו אדומה, מצב טוב, שוליים רחבים, בלאי שוליים, כתמים, כתמי דיו על פני שני דפים, כריכת עור מקורית מנותקת, נקבי עש קלים בשולי דפים ללא פגיעה בטקסט. בדפי השער רישומים בכתב יד שהספר היה שייך להאדמו”ר רבי שלמה זלמן שניאורסון. ”שייך לכ”ק הרב ר' זלמן באדמו”ר נ”ע” - רישום נוסף: ”הרב ר' חש”ז שניאורשאהן”. ועוד. רבי שניאור זלמן ב”ר נחום יוסף שניאורסון (בערך תקפ”ח-תרמ”ב), דור שלישי לאדמו”ר הזקן - בנה בכורה של הרבנית שרה רבקה בתו בכורתו של רבי משה שניאורי בן אדמו”ר הזקן בעל התניא והשו”ע. נולד בליובאוויטש ועלה בעליית הרבנית מנוחה רחל סלונים ושתי בנותיו של ר' משה בן אדמו”ר הזקן, ומשפחותיהן, לחברון בשנת תר”ד. היה חסיד מקושר לשאר בשרו האדמו”ר ה”צמח צדק” מליובאוויטש, ועל פי עדות בנו אף ערך פעם נסיעה לליובאוויטש להתראות עם רבו ה”צמח צדק”. נמנה על ראשי עדת חב”ד בירושלים, וכיהן כשד”ר וכמנהל ”כולל חב”ד”. חתום על אגרת מייסדי היישוב החב”די בירושלים בשנת תר”ט למשה מונטיפיורי (בה מספרים על הגירתם מחברון לירושלים בשנת תר”ז בשל ”רשעת הגוים”). נוסף על היותו תלמיד חכם ומחבר ספרים, נודע גם בחיבתו הגדולה לספרים וכתבי יד עתיקים. לימים רכש את ספרייתו הגדולה של החיד”א והוציא מתוכה לאור כמה מחיבורי הגאונים הקדמונים. לפרנסתו עסק כמגיה בבית הדפוס הידוע של ר' משה בק. מחבר ספר ”נמוקי שזבנ”י”, ”הגהות והערות” על האלפסי, שו”ת הגאונים ”חמדה גנוזה”, וספרים נוספים.