בידספיריט | השולחן ערוך של שניים מגדולי

השולחן ערוך של שניים מגדולי ליטא. ווילנא, תר”ל - עשרות הגהות שלחן ערוך יורה דעה, חלק ראשון. עם באר היטב, פתחי תשובה ונחלת צבי. ווילנא, תר”ל [1870]. עותק שהיה שייך בזה אחר זה לשני רבנים מגדולי ליטא שחתמו את שמם עליו [3 פעמים]. לאורך דפי השולחן ערוך עשרות הגהות חשובות. בדף הפורזץ ובראש השער מתנוססות שתי חתימות בעלות של הגאון רבי משה יעקב רבינוביץ אב”ד מיישעגאלע ומגיד מישרים דקהילת ווילנא. לאחר ההקדמה חתימת בעלות נוספת של הגאון רבי אלימלך מילנער אב”ד טאקמאק. כידוע, שולחן ערוך יורה דעה הוא כלי העבודה המרכזי של רב בישראל, גם בימינו, אך בפרט בדורות הקודמים בהם שחטו, הכשירו ומלחו את הבשר איש איש לעצמו והיו נדרשים לפנות לרב בכל שאלה שהתעוררה. השולחן ערוך שלפנינו שהיה שייך כאמור לשנים מגדולי ליטא, מעוטר לכל ארכו בעשרות הגהות רבות וחשובות, חלקן ארוכות, החושפות בקיאות מפליאה בספרי הפוסקים האחרונים (בעידן שלפני מנועי החיפוש והמאגרים האלקטרונים). ההגהות הן בהלכות: שחיטה, טריפות, דם, דגים, בשר בחלב, תערובות וגם בהלכות עבודת כוכבים וריבית. הגאון רבי משה יעקב רבינוביץ כיהן כאב”ד מיישעגאלע, ולאחר מכן כשהוצעה לו משרת 'מגיד מישרים' של קהילת ווילנא המעטירה וויתר על רבנותו ועבר לווילנא. מחבר הספרים: שער בת רבים על ההפטרות (פיעטרקוב, תרס”ד), בית מועד (ווילנא, תרע”ז), הגיון משה (ווילנא, תרע”ח). הגאון רבי אלימלך ב”ר ישכר בער מילנער אב”ד טאקמאק , ה'שדי חמד' מזכירו ארבע פעמים בספרו (מערכת חמץ ומצה סימנים: י', ו-יג ועוד) שם הוא מכנהו ”ידידי הרב הגדול מוהר”ר אלימלך מילנער אבד”ק טאקמאק יצ”ו”. מוזכר גם כמה פעמים בזכר יהוסף (סימן קנט ועוד) להגאון הרב יוסף זכריה שטרן משאוויל הידוע בכינויו 'הגאון מווילנא השאוולאי', המכנהו ”הרב דטאקמאק במדינת קרים מ[ורנו] אלימלך ב”מ ישכר בער”. רח דף, 23 ס”מ. כ-[30] הגהות בכתב יד. מצב טוב. כתמי זמן. מעט נקבי עש. כריכה פגומה ומנותקת חלקית.