בידספיריט | ספר טבעות זהב ירושלים תשט”ז-הקדשת


ספר טבעות זהב ירושלים תשט”ז-הקדשת המחבר הרב משה אריה לייב שפירא לרב אשר זאב ורנר. - ספר טבעות זהב חידושים הארות והערות על ספר קצות החשן מאת משה ארי' ליב שפירא ירושלים תשט”ז. מצב טוב ,כתמים. הקדשת המחבר הרב משה אריה לייב שפירא לרב אשר זאב ורנר. הרב משה אריה לייב שפירא (תרמ”ט, 1889 – י' סיוון תשל”ב, מאי 1972) היה ראש ישיבת תורת אמת בירושלים ורב ומו”ץ בשכונת בית ישראל בעיר. נולד בירושלים, בנם של הרב מאיר בנימין וגינעשא, בת הרב חיים יוסף דוד אזולאי (המכונה 'בכור אזולאי', מצאצאי החיד”א). בצעירותו למד בישיבת עץ חיים. בנערותו היה מראשוני תלמידי ישיבת תורת אמת שנוסדה אז בחברון. נמנה עם מלוויו של האדמו”ר מחב”ד הריי”צ בביקורו בארץ ישראל בשנת תרפ”ט (1929). בשנת תש”א (1941) התמנה לכהן כראש ישיבת תורת אמת בירושלים, ושימש בתפקידו שנים רבות. כמו כן שימש כרב ומו”ץ בשכונת בית ישראל בעיר. היה מעורכי כתב העת התורני ”אהל תורה”, יחד עם עמיתיו הרב גרשון לפידות, הרב שמשון אהרן פולונסקי ועוד. בשנת תשי”ז זכה בפרס הרב קוק על ספרו ”טבעות זהב”. מתלמידיו: הרב שמואל אלעזר היילפרין, שמילא את מקומו בראשות ישיבת תורת אמת חב”ד בירושלים וברבנות בשכונת בית ישראל בעיר.  חתניו הם: הרב שמעון יוז'וק ופנחס יוסף רבינוביץ, בנו של הרב מנחם נחום רבינוביץ, מחבר הספר מחשבת נחום ואב”ד בחיפה. הרב אשר זאב ורנר (כ”ז באלול תרנ”ד ספטמבר 1894 - ז' בטבת ה'תשי”ח, 30 בדצמבר 1957) כיהן כרב בטבריה לאחר פטירתו של הרב משה קליערס בשנים 1934-1958.  נולד בירושלים לרב שמחה בונם ורנר, דיין בעדה החרדית. סבו היה הרב משה מנחם מנדל ורנר מקים שכונת בתי ורנר בירושלים. אחיו הוא הרב אברהם ורנר, רבה הראשון של נתניה. למד בישיבת תורת חיים. בשנת תרע”ב (1912) נישא לבתו של הרב יצחק מתתיהו סנדברג (נכדו של היסוד העבודה וחתנו של הרב מאיר מארים) ובעקבות זאת עבר לטבריה ולמד בישיבת אור תורה אצל דודו (חתן סבו הרב קסטלניץ), הרב משה קלירס, רבה של טבריה, אשר נתן לו סמיכה לרבנות. לאחר שאשתו נפטרה נישא לבתו של הרב אהרן יוסף לוריא, מחשובי חסידי סלונים בטבריה.  לאחר פרוץ מלחמת העולם הראשונה הוא ברח לאלכסנדריה ומשאזל כספו הוא הפליג לארצות הברית ביחד עם מכר שקיבל הוראה מהאדמו”ר מסלונים, רבי שמואל וינברג, לנסוע לארצות הברית לאסוף כסף עבור החסידים בארץ ישראל. בארצות הברית הוא עסק באיסוף כספים למען יהודי מזרח אירופה שנפגעו קשות במלחמה. לאחר זמן התמנה לרב בארצות הברית. במקביל לעבודתו ברבנות אסף כספים עבור ישיבת אור תורה ובין השאר הקים ארגון ”עזרת נשים” שאסף כספים רבים עבור הישיבה.  בשנת תרצ”ג חלה הרב קליערס וביקש שיבוא לטבריה להחליפו. הרב קליערס נפטר בשבט תרצ”ד והרב ורנר חזר לארץ ישראל לאחר חג הפסח ונתמנה לרבה של טבריה וראש ישיבה בישיבת אור תורה על יד העדה החרדית בטבריה. במקביל מינתה קהילת טבריה של הועד הלאומי את הרב יוחנן זרחי לרב העיר. בהמשך, כיהן הרב ורנר ברבנות המאוחדת של טבריה, לצדם של הרב רפאל קוק, שנתמנה בשנת תש”ח לממלא מקומו של הרב זרחי, והרב ועקנין, הרב הספרדי של העיר. הרב רפאל קוק כונה רב העיר טבריה והרב אשר זאב ורנר זכה לתואר אב בית דין בעיר. הרב ורנר כיהן במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, הביע עמדות מתונות יחסית וספג על כך ביקורת. באמצע שנת 1954 פרש מהמועצה. בשנת 1955 נבחר לרבה של מפלגת פועלי אגודת ישראל במקום הרב מאיר קרליץ.  היה מפורסם במעשי החסד והצדקה שלו. הרב אייזיק שר אמר פעם כשחזר מביקור בטבריה: ”מי שרוצה לראות את אברהם אבינו (שהיה עמוד מידת החסד) יראה את ר' אשר זאב ורנר, מי שרוצה לראות את יצחק אבינו (שהיה עמוד מידת היראה-תפילה) יראה את ר' מנדל וועג”. הרב ורנר נהג להשתתף בחגיגות יום העצמאות והיה מבקש מהאופה בטבריה להכין חלות כי זהו יום חג. הרב ורנר עסק בקבלה והיה מיודד עם הרב יהודה לייב הלוי אשלג. בספרו ”בנערינו ובזקינינו” הוא הביע תמיכה בהיתר המכירה לאחר הקמת מדינת ישראל.  לאחר פטירתו נתמנה בנו הרב שמחה בונם וורנר לראש הישיבה. חתנו של הרב ורנר, הרב אברהם דב אוירבך, התמנה במקומו לאב”ד של טבריה והוא משמש בפועל גם כרב הקהילה האשכנזית בעיר. לאחר פטירתו הוקם בית כנסת על שמו בשכונת 'בית וגן' בטבריה בשם 'שער אשר' וכן רחוב בשכונת זיכרון מאיר בבני ברק.