בידספיריט | שו”ת פרשת מרדכי.מרמרוש-סיגט, תרמ”ט -

שו”ת פרשת מרדכי.מרמרוש-סיגט, תרמ”ט - מהדורה ראשונה - עותק רבי משה פעלדמאן אב”ד גאלנטא וראב”ד בודאפעסט שאלות ותשובות פרשת מרדכי על ארבעה חלקי השלחן ערוך. מאת רבי מרדכי בנעט. מרמרוש-סיגט, תרמ”ט - מהדורה ראשונה.  קלג, 2 דף, עם שמות החותמים, מצב טוב, קרעים ובלאי בדף השער ובשולי דפים עם חסרון קל במסגרת, כריכה חדשה. חתימת הרב מוזש (משה) פלדמן (תר”כ - תרפ”ז) חתנו של הגאון רבי שמעון פרידמן רבה של גלנטה לאחר פטירת חמיו ירש את תפקידיו כרב של גלנטה וראש הישיבה המקומית. לאחר שנתגלתה מחלוקת גדולה על מקום המושב הרבני. ויכוח זה הוביל לקרע בתוך הקהילה היהודית, ובסופו של דבר חל פילוג בתוך יהודי גלנטה וקמו שתי קהילות אורתודוקסיות נפרדות - כל אחת עם רבנים, מוסדות וישיבה משלה ושתיהן הוכרו על ידי השלטונות, לצד הרב פרידמן כיהן הרב רבי יוסף צבי דושינסקי והוא נחשב לאחד הרבנים הגדולים בהונגריה, ולאחר מכן נודע כגאב”ד העדה החרדית בירושלים. בשנת תרס”א הוזמן הרב פלדמן על ידי קהילת פשט לרשת את מקומו של הרב שמואל לב בריל כרב הראשי של פעסט [חלק מבודפשט כיום]. לאחר מלחמת העולם הראשונה עסק רבות בהיתר עגונות. המחבר הגאון רבי מרדכי (המהר”ם בנעט, תקי”ג-תקפ”ט) אב”ד ניקלשבורג ורבה הראשי של מדינת מורביה, מגדולי מנהיגי דורו. בימי ילדותו למד בישיבת פיורדא אצל רבי יוסף שטיינהרט בעל שו”ת זכרון יוסף. לאחר מכן עבר לפראג, שם היה לתלמידו של ה”נודע ביהודה”, ומאוחר יותר למד אצל מהר”ם ברבי בפרשבורג. לאחר נישואיו עבר לניקלשבורג (שם התגורר חותנו) והתקרב לרב העיר רבי שמואל שמעלקא הורוויץ [”ר' שמעלקא מניקלשבורג”, אחי בעל ה”הפלאה” ומגדולי החסידות], ממנו קיבל בחכמת הקבלה. מספרים כי בעת שהותו באותם ימים בבית רבו, פגש שם את הצדיק החסידי רבי אלימלך מליז'ענסק בעל ”נועם אלימלך” (ויש אומרים שהיה זה אחיו, רבי זוסיא מאניפולי), שגער בו שלא ירבה בתעניות ובסיגופים כדי שלא יזיק לו הדבר לבריאותו. לאחר פטירת רבי גרשון חיות אב”ד ניקלשבורג התמנה תחתיו לרב העיר ניקלשבורג ול”רב הכולל” של מדינת מורביה, ובמשרה זו כיהן כארבעים שנה. כמו כן, עמד בראש הישיבה בניקלשבורג, שמנתה בשיאה כ-400 תלמידים. בשנת תקנ”ד הסמיך את ה”חתם סופר” בעת שנתקבל לרבנות דערזניץ. ה”חתם סופר” בהספדו עליו כינה אותו ”צדיק, גדול הדור, רבן של ישראל... פרנס כל ישראל בתורה ויראת ה' וגדור גדריהם מארי דכולא תלמודא לא הניח דבר גדול ודבר קטן, ובן יחיד לשכינתא קדישא”. בהסכמה לספר תשובותיו ”הר המור” (גדולת מרדכי), כותב עליו החתם סופר: ”הגאון הגדול מעוז ומגדול רבן של כל בני הגולה... אשר הארץ האירה מכבוד תורתו...”. היה מן הדמויות הבולטות במאבק נגד תנועת הרפורמה שהתעוררה באותם ימים. העמיד תלמידים רבים, בהם מגדולי הרבנים באותו דור. ביניהם גם רבי שמחה בונם מפשיסחא - מגדולי החסידות, הגאון רבי יהודה אסאד, רבי ירמיה לעוו בעל ”דברי ירמיה”, ועוד רבים וחשובים. מחיבוריו נדפסו: תכלת מרדכי - דרשות, הר המור (גדולת מרדכי) - שו”ת, פרשת מרדכי - שו”ת, מחשבת מרדכי - על התורה, ספר מהר”ם בנעט (דברי מרדכי) - חידושים על טושו”ע, וחיבורים נוספים. (אישים בתשובות החת”ס, עמ' רסז-רסט).