בידספיריט | חידושי הריטב”א, חתימת הרב אברהם

חידושי הריטב”א, חתימת הרב אברהם קריספין - שאלוניקי, תקס”ו 1806 - מהדורה ראשונה. חידושי הריטב”א על מסכת שבת, מאת רבי יו”ט ב”ר אברהם מאשבילי - הריטב”א, מגדולי הראשונים. תלמיד הרשב”א והרא”ה. בדפוס מרדכי נחמן, שאלוניקי, תקס”ו 1806 - מהדורה ראשונה. פח דף, 30 ס”מ. מצב טוב, כריכה טובה, פגעי עש עם פגיעה בטקסט, כתמי מים,   חזוקי דבק במסגרת השער. חתימה בכתב יד קודשו של הרב אברהם קריספין. הרב (יאושע) אברהם קריספין (?-1855) למד בישיבת בית יעקב רבי יחד עם הפרד”ס, הרב חיים יאודה אברהם (מחבר ספר אחי וראש) ועוד. כיהן כ 18 שנה בתפקיד דיין באזמיר, בחלקן יחד עם הרב חיים פאלאג'י. נתמנה בשנת תר”ז (1847) לחכם באשי באזמיר. שכל שני בנים ובת שהייתה מעוברת בחייו. שמו המקורי הוא אברהם, והשם יהושע נוסף לו בעקבות מחלתו. היה בקשרי תורה עם הרב חיים דוד חזן.רצה מאוד לעלות ארצה, אך לא עלה בידו בעקבות קשיים כספיים וסיבות נוספות, ולכן שלח להביא לו מעפר ארץ ישראל, וציווה לבניו שיכסוהו בעפר זה בעת קבורתו, וכך עשו. נפטר בט”ו בתמוז התרט”ו. בצוואתו כתב שלא יספידוהו, בניגוד למנהג הרווח באזמיר בו מניחים את ארונו של 'מרביץ התורה' לבית הכנסת ושם דורש רב בהספדו ולאחר מכן מוליכים אותו לבית הקברות, שם נספד בשנית, וכן בכל שבעת ימי האבלות בביתו, וכן מקדישים לו את דרשות ארבע שבתות, וביום השנה ובתשלום י”ב חודש. השאלה הגיעה לפתחו של רבי חיים פאלאג'י, שפסק לדרוש את שתי הדרשות הראשונות משום כבוד החיים, וכך נעשה כשהוא עצמו דרש בבית הכנסת לפני הארון, אך את ההספד השני מנעו ממנו לומר ילדיו של רבי אברהם. על מצבתו נכתב: ”עטרת ראשינו מורינו ורבינו מר קשישא כמוהר”ר יהושע אברהם קריספין זלה”ה בעל ספר אברהם במחזה”.