בידספיריט |  שו”ת מהרש”ל. לובלין, שנ”ט 1599


 שו”ת מהרש”ל. לובלין, שנ”ט 1599 - שני דפים השלמה בכתב יד נאה. ספר ”שאלות ותשובות חברם המאור הגדול היה ראש ואב לחכמים מהר”ר שלמה בן מהר”ר יחיאל לוריא” - המהרש”ל, שנחשב ל'גדול הדור' בדור בו חיו ופעלו ענקי העולם כה'בית יוסף' והרמ”א. לובלין, שנ”ט 1599. לפנינו המהדורה השנייה והנדירה ביותר של שו”ת מהרש”ל. מקוטלגת ב'אוסף נדירים' בספרייה הלאומית. העותק שבספרייה הלאומית נסרק מספריית ולמדונה באנגליה.אגב, המהדורה הראשונה [לובלין, של”ד] אינה מקוטלגת 'באוסף נדירים' בספרייה הלאומית. (במקור עב דף) עותק חסר ההתחלה ודף אחד בסוף, מתחיל בדף ג-סט דפים עא-עב הושלמו בכתב יד נאה, 29 ס”מ. מצב טוב -בנוני, חיזוקי דבק כולל פגיעות בטקסט, נקבי עש כולל נגיעות בטקסט, כתמים, כריכה טובה הגאון הקדוש רבי שלמה לוריא - המהרש”ל [ר”ע-של”ד], מגדולי פוסקי ההלכה ופרשני התלמוד, וממנהיגי יהדות אשכנז במאה ה-16. חי ופעל בערים שונות ברחבי פולין בהן עמד בראשות ישיבות. ספריו ”חכמת שלמה” ו”ים של שלמה” נחשבים לאבני יסוד בפרשנות התלמוד הבבלי, תשובותיו ההלכתיות מצוטטות בספרות ההלכה. גדול הדור: בפי בני הדור שלאחריו מתואר המהרש”ל כגדול דורו גם בהשוואה לבני דורו הגדולים רבי יוסף קארו והרמ”א. כך כתב עליו ההיסטוריון היהודי הנודע בן התקופה דוד גנז, בכרוניקה ”צמח דוד” (חלק ראשון שנת של”ג): ”רבי שלמה לוריא מאוסטרא הוא המאור הגדול, נזר ישראל, מופת הזמן, אשר לאורו ילכו בני עמנו ומימיו שותין כל תפוצות ישראל. ושמעו יצא בכל העולם, והעמיד תלמידים הרבה, והפליג על כל אנשי דורו”. מתלמידיו המפורסמים: רבי יהושע פלק כץ - מחבר ”פרישה” ו”דרישה” על הטור, והסמ”ע [=ספר מאירת עיניים] על השולחן ערוך. רבי שלמה אפרים מלונטשיץ - מחבר ”כלי יקר” על המקרא. רבי חיים בן בצלאל מפרידברג - אחי מהר”ל מפראג ומחבר ”ספר החיים”. רבי אליהו בעל שם מחלם. רבי בנימין אהרן סלניק - מחבר ”משאת בנימין”. רבי משה מאט מחבר ”מטה משה”. רבי ישעיה הלוי הורוביץ - השל”ה. כהונתו כאב”ד וראש הישיבה הנודעת בלובלין: בה נדפס הספר שלפנינו. לאחר שכיהן המהרש”ל במקומות רבים (אוסטראה ועוד) לעת זקנתו, בשנת 1553, עבר לכהן כאב”ד וראש ישיבה בלובלין. בתחילה כיהן כראש הישיבה מיסודו של רבי שלום שכנא מלובלין, אך לאחר מחלוקת עם רבי ישראל בנו של רבי שלום שכנא על רקע היחס לשיטת ה'חילוקים', נאלץ לעזוב את הישיבה והקים ישיבה משלו, בה למדו גדולי העולם הנ”ל. אחריו כיהן בלובלין המהרש”א.