בידספיריט | מאמר מרדכי, מרבי מרדכי כרמי

מאמר מרדכי, מרבי מרדכי כרמי מקארפאנטראץ, מהדורה ראשונה -  ליוורנו תקמ”ד 1784 - עותק חכם ישועה הלוי. ספר מאמר מרדכי יחלק ראשון חידושי דינים ופלפולים על שלחן ערוך אורח חיים, מאת הגאון רבי מרדכי כרמי מקארפאנטראץ שבדרום צרפת, מהדורה ראשונה ליוורנו, תקמ”ד 1784. בדפוס פאלורני, וינצנטו. 8, רלא דף, מצב טוב, 5 דפים ראשונים ודף אחרון הושלמו מעותק אחר עם נקבי עש, שאר הספר במצב כללי טוב מאד, כתמים, בלאי בשול, כריכה טובה. חיבור גדול וחשוב על שו”ע או”ח. נזכר פעמים רבות להלכה בספר משנה ברורה וביאור הלכה. עם הסכמת החיד”א שביקר בדרום צרפת בעת שליחותו וכותב במפורש שלא ראה את הספר רק סומך על האי גברא רבא.  ברם, החיד”א לא הבחין שהספר כולל השגות על ספרו 'ברכי יוסף'. לאחר מכן הוא השיב לו בספר 'מחזיק ברכה' ובעל 'מאמר מרדכי' עמד על דבריו בספרו 'דברי מרדכי'. כמו”כ ישנם הסכמות רבות לספר עם שירים ופזמונים ועם הקדמת המגיהים. כמו”כ מופיע בדפים הנ”ל 3 עיטורים. וכיתוב בלועזית. הרב המחבר רבי מרדכי כרמי מקארפאנטראץ זצ”ל היה בן הרב רבי אברהם, ממשפחה רבנית ומיוחסת. וכמו”כ בניו ונכדיו כולם רבנים ואנשי שם. מפורסם היה גם בקדושתו וחסידותו. ספרו הנ”ל 'מאמר מרדכי' על או”ח הינו ספר חשוב ורם מעלה אצל גדולי הפוסקים. ובהסכמת הרבנים מעלים על שבח גדולי הרבנים את מעלת המחבר וספרו. בדף השער חתימת חכם ישועה הלוי נולד לאביו חכם יצחק הלוי ולאמו אסתר בשנת תקצ”ו (1836) בתיטואן, שבמרוקו. ראשית תורתו למד מפי אביו, הגביר הנדיב, חכם יצחק הלוי, מחבר 'פת לחם', שהיה רב בתיטואן ובגיברלטר, וזכה לשני שולחנות. ומפי החכם יוסף חגואל, מחכמי תטואן שהיה רבו. כבר בילדותו, התעמק בספרי מרן החיד”א. בשנת תר”ו (1846) נפטר אביו, ואחיו הגדולים של חכם ישועה הלוי הקימו לכבודו ישיבת בגיברלטר בשם 'בית הלוי'. חכם ישועה הלוי גדל בתורה וביראה. אף שעסק לפרנסתו במסחר, נודע בבקיאותו הרבה בתלמוד ובהלכה. בשנת תרכ”ה (1856) עבר לעיר ליסבון, בירת פורטוגל, אל הקהילה היהודית, אותה הקים סבו החכם משה הלוי, כבר בשנת תקס”ז (1807). אומנם האינקוויזיציה בפורטוגל הסתיימה רק בשנת תקפ”א (1821) אך יהודים רבים, דוברי חיכיתיה (דיאלקט ספרדי-יהודי), מטנג'ר, תטואן וגיברלטר החלו להגר אליה כבר בראשית המאה. חכם ישועה הלוי, שהיה מעשירי הקהילה, לצד שקידתו בתורה, ועסקיו המרובים, עסק בשתדלנות אצל אנשי השלטון עבור אחיו היהודים, וביתו היה כתובת לכל השד”רים שהגיעו מארץ ישראל. בשנת תרמ”ג (1883) יצא לאור בירושלים ספרו 'לי לישועה' - חידושים, שהתקבל בשמחה גדולה גם ע”י רבי שמואל סלאנט, רב עדת האשכנזים בירושלים. בשנת תרנ”ב (1892) זכתה הקהילה היהודית בליסבון להכרה רשמית כקהילה. חכם ישועה הלוי נפטר ביום כ”ח בניסן בשנת תרס”ו (1906), ומנוחתו כבוד בעיר ליסבון. ספריו 'אוצר חיים' - חידושים, ו'ישא ה'' – חידושים, יצא לאור לאחר מותו, בירושלים בשנת תרס”ח (1908), ובשנת תרס”ט (1909), בידי אלמנתו, מרת דונה, ושלושת בניו: אברהם, יצחק, ושלמה. בשנת תשנ”ד (1994), יצאו לאור ספריו ע”י מכון בני יששכר הספריה הספרדית בחלוקה לפי נושאים: חלק א' - חידושים על התורה. חלק ב' - חידושים על נביאים וכתובים וחידושי הלכות על הרמב”ם והשולחן ערוך. חלק ג - חידושים על רוב מסכתות הש”ס.