בידספיריט | פניני הזהר- ”נדפס במאה אכסמפלרים”-חתימת

פניני הזהר- ”נדפס במאה אכסמפלרים”-חתימת המחבר -   פניני הזהר ‬ ‫ המשלים והפתגמים מלקטים על ידי נחמיה שמואל ליבאוויטש. ‬ ‫ תר”ץ ‬ [1930]. ‫ בודאפעסט ‬ ‫ מדפיס ‬ [Kohn Mor, Vacz]   ‫ 41 עמ’. 8°. ‬  ‫ הערות ‬ ‫ ”נדפס מאה אכסמפלרים ואיננו למכירה” . ‬   ‫ תדפיס מן ”הצופה לחכמת ישראל שנת ארבע עשרה, [תר”ץ, עמ’ 82-106]”. ‬ נחמיה שמואל ליבוביץ (3 בינואר 1862 - 12 ביוני 1939) היה סופר, מהדיר וחוקר יהדות. ליבוביץ נולד בקולנה, מחוז לומזה באימפריה הרוסית (כיום פולין). למד אצל אביו יצחק (בן שלמה בן אפרים) ליבוביץ, ולאחר מכן אצל הרב אליהו חסיד. היה נשוי לעלקא בת ר' ליטמאן. ב-1881 היגר לארצות הברית, וגר בתחילה בניוארק, ניו ג'רזי ולאחר מכן עבר לניו יורק. הוא נעשה לסוחר יהלומים ולצד זה עסק בחקר היהדות. ביקר בארץ ישראל בתחילת שנת תרפ”ז (1927) והדפיס בה מספריו. בביקורו השני בשנת תרפ”ט (1929) שקל להשתקע בארץ, אך נוכח שקשה לו להשאר גלמוד בלי ילדיו וחזר לארצות הברית. בכ”א כסלו תרע”ב (1912) מת בנו יהודה לואיס (לורנץ, י”א באייר תרמ”ו (1886) - כ”ב בכסלו תרע”ב (1912)) והוא הוציא לזכרו ספר ”פניאל”, על ”דבר המות, אבלות ותנחומין... בספרות התלמוד ופתגמי הפילוסופים”. ליבוביץ כתב כארבעים חיבורים. חלקם פרסם במאה עותקים בלבד. כמו כן ההדיר ספרים. לעתים השתמש בשמות עט כמו מאיר זיו, חשמ”ל, ופנחס בן אמתי. הוא כתב מאמרים בכתבי העת: קדימה (ערך מדור קריית ספר), הצפה, העברי, הלאומי, הפסגה[1], הצופה לחכמת ישראל, נר המערבי[2], המודיע לחדשים[3], ילקוט המערבי[4] ועוד. בשנת תרנ”ד (1894) הוציא מאסף בשם אוצר החכמה והמדע והשתתפו בו י.ד. אייזנשטיין, משה רייכרסון, יעקב רייפמן, א.ד. דובזוביץ, מ. דוליצקי, אברהם אפשטיין וגרשון רוזנצווייג.