אוסף ארכיוני גדול ונדיר של מסמכים וניירת חשובים בחתימות גדולי הרבנים הראשיים במצרים, שנות ...

אוסף ארכיוני גדול ונדיר של מסמכים וניירת חשובים בחתימות גדולי הרבנים הראשיים במצרים, שנות הת"ר. 

לפנינו אוסף ארכיוני גדול ונדיר של עשרות מסמכים חשובים בכתב יד והדפסה על בלנקים רשמיים כולם עם חתימות גדולי הרבנים הראשיים במצרים.

האוסף כולל העתקים ותרגום של כתובות, מכתבים, תעודות, פסקי דין, אישורים, תעודות גרושין, ועוד

חתימות הרבנים הראשיים: הגאון רבי משה פארדו "המפ"ה" - הגאון רבי רפאל אהרן בן שמעון-

הגאון רבי מסעוד חי בן שמעון - רבי יעקב משה טולידאנו - הרב פרופ' דוד פראטו - הרב משה ונטורה -

הרב חיים נחום אפנדי - הרב יום טוב ישראל (שיריזלי).

אוסף נדיר זה שופך אור על חיי הקהילה של היהודים במצרים ומתאר את ההתנהלות הרבנית המופלאה.

המסמכים כתובים בשפות: עברית - צרפתית - ערבית.

מצב כללי טוב מאד, כ -60 מסמכים מסודרים בקלסר.

הגאון רבי משה פארדו  "המפ"ה" מצאצאי רבי דוד פארדו בעל חסדי דוד והחיד"א, נולד בירושלים בשנת תק"ע [1810] ובה למד בישיבת חסד לאברהם יחד עם היש"א ברכה ועוד חכמי ירושלים, שימש כדיין בבית דינו של בעל "כפי אהרן" ואח"כ נתמנה לראב"ד עדת הספרדים בירושלים, בשנת תר"ל [1870] יצא בשליחות רבני ירושלים לחו"ל ובחזרתו דרך אלכסנדריה בקשוהו בני הקהילה לשבת על כסאו של רבי נתן עמרם שנפטר באותה עת במשרה זו שימש במשך שבע עשרה שנה עד פטירתו בשנת תרמ"ח [1888].

מחיבוריו נדפסו: שמו משה (אזמיר תרל"ד) צדק ומשפט (אזמיר תרל"ד) והוראה דבית דין (אזמיר תרל"ב). על תשובותיו והגהותיו היה רגיל לחתום בר"ת המפ"ה.

הגאון רבי רפאל אהרן בן שמעון, ראב''ד קהיר וכל מדינת מצרים אשר נשא בתואר 'גאון מצרים' (תפקיד מגביל ל'ראשון לציון' בארץ ישראל ול'חכם באשי' בטורקיה). בן לאביו הגאון רבי דוד בעל 'צוף הדב''ש' מגדולי מרוקו שעלה לירושלים, בצעירותו יצא כשד''ר מירושלים לערי מרוקו. בשנת תר''ן נקרא לכהן פאר כרבה הראשי של מצרים ועל פיו יישק דבר, רבות התקנות אשר תיקן ופעל להרמת קרן התורה בארצו, וכן פעל לטהרת ישראל ולבניית מקוואות רבים כשרים הנמשכים מנהר הנילוס. כמו כן בנה את ציונו של תלמיד האר''י הצדיק רבי חיים כפוסי בעל הנס זיע''א. כבוד גדול היה מנת חלקו גם מבני ישמעאל אשר בארץ וכפי שתיאר בן תקופתו ''הרב המצויין הזה גדול ונכבד מאד בעיני הממשלה שכבדו אותו באותות כבוד היותר חשובים, גם ניתן לו בגדי שרד של כבוד אשר ילבשם לעיתם מזומנות, והרבה טובות נעשו על ידו לישראל'' (אהלי שם עמ' 508). לאחר שכיהן כשלושים שנה בתפקידו, עלה בשנת תרפ''א לארץ ישראל. נפטר בשנת תרפ''ט. מחיבוריו הרבים מפורסם ספר 'נהר מצרים' על שו''ע או''ח.

הגאון רבי מסעוד חי בן שמעון (תרכ"ט-תרפ"ה), מראשי הדיינים במצרים בעת כתיבת התשובה שלפנינו. חתנו וממלא מקומו של אחיו הגדול רבי רפאל אהרן בן שמעון (שניהם היו בניו של הרב דוד בן שמעון רבה של עדת המערביים בירושלים). לאחר פרישת אחיו מן הרבנות במצרים בשנת תרפ"א, עלה רבי מסעוד חי על מקומו וכיהן כרבה הראשי של מצרים. מצאצאיו נודעו הרבנים רבי אהרן בן שמעון מצפת ורבי מנצור בן שמעון מרבני ישיבת "פורת יוסף" בירושלים.

רבי יעקב משה טולידאנו (תר"מ-תשרי תשכ"א), מחכמי טבריה. רב גאון, ומומחה לכתבי יד עתיקים. כיהן ברבנות בקורסיקה ובטנג'יר. בשנים תרפ"ח-תש"ב כיהן ברבנות ובדיינות במצרים. בשנת תש"ב נתמנה לרבה הראשי של תל-אביב וכיהן גם תקופה קצרה כשר הדתות.

הרב פרופ' דוד פראטו (תרמ"ב-תשי"א), רב ומשכיל איטלקי. בשנים תרפ"ז-תרצ"ו כיהן כרב ראשי באלכסנדריה (מצרים). בשנת תרצ"ו חזר לאיטליה, לכהן כרב ראשי ברומא.

הרב משה ונטורה (תרנ"ב, 1892 – תשל"ט 1978) רבה הראשי של אלכסנדריה [מצרים] בשנים 1938–1948, מחבר ספרים רבים.

הרב חיים נחום אפנדי (1873 – 1960) היה דיין, פוסק, בלשן, היסטוריון ומלומד יהודי יליד מניסה, ששימש כרב הראשי (חכם באשי) של יהודי האימפריה העות'מאנית (1906 - 1920) והרב הראשי של יהודי מצרים (1925 - 1960).

הרב יום טוב ישראל (שיריזלי) ה'תקפ"א, 1821 - י"ג באב ה'תרנ"א, 1891) היה רב הקהילה היהודית בקהיר שבמצרים.

נולד בירושלים בשנת תקפ"א לרבי אליהו ישראל שיריזלי. נשא את מרים, בת רבי משה זכותא. בשנת תר"ז עבר לקהיר יחד עם אביו שמונה לרב הקהילה היהודית בעיר במקומו של הרב משה יוסף אלגאזי. רבי יום טוב עמד לצד אביו בהנהגה והיה אחראי על ייצוג הקהילה במוסדות הממשלה ובבתי המשפט. מתוקף תפקידו זה שימש כחבר ב"ועדת הממשלה" ו"ועדת הפנים" של ממשלת מצרים.עם פטירת האב בשנת תרכ"ו מונה בנו רבי יום טוב לשמש תחתיו ברבנות. מלבד עיסוקו בהוראה היה אחראי על כל ענייני הציבור. רבי רפאל אהרן בן שמעון, ששימש כרב הקהילה אחריו מתאר את פעילותו: