בידספיריט | ספר יסוד - פרי חדש

ספר יסוד - פרי חדש על יורה דעה. מהדורה ראשונה בחיי המחבר. אמשטרדם. תנ”ב  1692- עותק הרב ראובן בכ”ר יעקב חכם ומקובל, רבה של העיר סופיה וצפת. ספר יסוד פרי חדש על יורה דעה. מהדורה ראשונה.חידושי דינים להלכה ולמעשה מאת הגאון הגדול רבינו חזקיה די סילווא זיע”א. שער בתחריט נחושת מפוארת דמויות של דוד המלך מנגן, מלאכים, צמחיה ועוד [2], קל דף 30 ס”מ. מצב כללי טוב מאד, בלאי , כתמים, קרע בדף השער  ובדף אחרון ללא חסרון, כריכה חדשה. בדף השער חתימות בעלות והגהות בכתב יד .'הצעיר ראובן בכ”ר יעקב'.  רבי ראובן בכ”ר יעקב (תפ”ט-תקס”ו), חכם ומקובל, רבה של העיר סופיה, ולאחר מכן רבה של צפת. נולד בסופיה ושם היה תלמידו של רבי שלמה שלם. נשא את בתו של החכם המקובל רבי דוד בכ”ר שמואל מאג'אר. רבי ראובן היה דודו של רבי אברהם אלקלעי, בעל 'זכור לאברהם' (המזכיר את דודו בספרו, בראשי התיבות: רב”י = ראובן בכ”ר יעקב). רבי ראובן היה סופר מומחה והעתיק כתבי-יד בקבלה, בהם את החיבור של חמיו, 'חסדי דוד' (שנדפס לאחר מכן ע”י רבי יעקב שאלתיאל ניניו, בספר 'אמת ליעקב', ליוורנו תר”ג-תר”ד), וחיבורים קבליים נוספים (ראה: הרב משה הלל, זהותו של מעתיק ספר 'עץ חיים' עם קולופון משנת של”ט, קובץ חצי גבורים י', ניסן תשע”ז, עמ' תתפג). בשנת תקכ”ח ביקש לעלות לארץ ישראל, ובדרכו התעכב בשאלוניקי ובקושטא, אך לבסוף לא המשיך לארץ ישראל, אלא חזר לסופיה ושב לכהן כרב העיר. בשנות התק”ן הגשים את שאיפתו ועלה לארץ ישראל, התיישב בעיר צפת, ושם נתמנה לרב הכולל ולאב”ד העיר [על אודותיו ראה בהרחבה: רוזאניס, קורות היהודים בתורקיה וארצות הקדם, חלק חמישי, פרק ב, סופיה תרצ”ז-תרצ”ח, עמ' 106-109]. וחתימת  'יוסף ב”ר רחמים'. הספר שלפנינו הוא החלק היחיד שנדפס בחיי המחבר, אמשטרדם. תנ”ב - 1692. שאר חלקי הפרי חדש נדפסו בשנים מאוחרות לאחר פטירתו. ספר ”הפרי חדש” הפך לאבן יסוד בפסיקת ההלכה, ומובא על ידי כל גדולי ומחברי הדורות שאחריו, ספרו מתאפיין בגישה מקורית מאד, הבוחנת את דברי הפוסקים שקדמו לו באופן ביקורתי לאור דברי התלמוד, ללא משוא פנים, אולם עצמאותו וסגנונו עוררו גם ביקורת, בשו”ת גינת ורדים מובא כי כאשר הגיע הספר פרי חדש למצרים החליטו חכמי מצרים להחרים ”שלא יקרא שום אדם בספר הלז, לא קריאת עראי ולא קריאת קבע”, אמנם תלמידו של הפרי חדש, ר' שלמה אלגאזי נתמנה לרבה של מצרים וכהן שם במשך 45 שנה, וכל הוראותיו היו כדעת רבו, בדורות מאוחרים יותר התקבל הספר ללא עוררין, אף נדפס ברוב מהדורות השולחן ערוך, והוא משמש כיום כאחד מספרי היסוד בפסיקת הלכה.