בידספיריט | ספר פרי חדש / ספר

ספר פרי חדש / ספר מים חיים מהרב רבי חזקיה די סילווה זצוללה”ה דפוס ראשון אמשטרדם, ת”צ - חתימות הראשל”צ רפאל משה בולה ואברהם בולה - חותמת ר' יום טוב ליפמאן הכהן. ספר פרי חדש חידושים שו”ע אורח חיים ועל הרמב”ם. ספר פרי חדש על אורח חיים וספר מים חיים שלפנינו נדפסו לאחר פטירתו, הובא לבה”ד על ידי בנו כמוהר”ר דוד די סילווא, ע”י המדפיס הגביר יצחק בן כמוהר”ר שלמה רפאל יהודה ליאון טימפלו. אמשטרדם, שנת ה'ת”ץ. דפוס ראשון. בנוסף כרוך עם ספר מים חיים על הש”ס והרמב”ם וכמה תשובות אמשטרדם, שנת ה'ת”ץ. בדפוס ר' משה פראנקפארט. 4], ס' דף. [1] : מ”ד דף. 30 X 18.3 ס”מ, כרוכים יחד מצב טוב. כריכה מקורית יפה. כתמים, קרעים והדבקות בדף נ”ה. חתימות: חתימה ספרדית מסולסל של הגאון הראשון לציון רבי רפאל משה בולה זצולה”ה וחתימת אברהם בולה עם הגהות בכתב ספרדי. חותמת של רבי יו”ט ליפמאן הכהן אב”ד דק”ק מיר בעל 'המעדני יום טוב' עם תמונה של ברכת כהנים בחותמת בדף שער ובדף ד' בסוף הקדמת הספר.  הגאון רבי חזקיה די סילווה (תט”ז-תנ”ה), מגדולי רבני ארץ ישראל ורבה של ירושלים. נולד בליוורנו שבאיטליה, עלה לירושלים בשנת תל”ו למד בישיבתו של רבי משה גלנטי (הרב המג”ן) ובהמשך כיהן כראש הישיבה. על גדולי תלמידיו נמנים רבי יצחק הכהן בעל ”בתי כהונה”, רבי שלמה אלגאזי (השני) רבה של מצרים. ורבי ישעיה אזולאי זקנו של החיד”א. בשנת תמ”ח נשלח ע”י רבי משה גלאנטי בשליחות כשד”ר לארצות אירופה המערבית. קהילת אמסטרדם קיבלה אותו בכבוד רב, ותמכו בו ביד רחבה. רבי חזקיה שהה באמשטרדם עד שנת תנ”ב בה הדפיס את ספרו ”פרי חדש”, על יורה דעה. עם הוצאת הספר, נתקבלו דבריו להלכה בארצות אירופה באהדה רבה. והחיד”א בשם הגדולים מעיד על ספרו ”כל חכמי ישראל שותים בצמא את דבריו”. האור החיים הק' כתב את ספרו פרי תואר ליישב את תמיהות הפרי חדש על הפוסקים בחלק יורה דעה. חיבוריו על שו”ע נדפסו במהדורות רבות של השו”ע. התפרסם בעיקר בשם ספרו שלפנינו ”פרי חדש” בנוסף חיבר את הספר ”מים חיים” על הש”ס והרמב”ם וקונטרס ”דבי שמשא” על עניני בין השמשות. רבי חזקיה נפטר לפני הגיעו לגיל ארבעים שנה,    רבי רפאל משה ב”ר יוסף בולה  חי במחצית הראשונה של מאה השישית מוצאו משאלוניקי משערים כי כיהן ברבנות באנקונה לפני שעלה לארץ ישראל חתם על תקנת הרווקים (מובא בספר ויואל משה להרבי מסאטמאר מאמר ב') בין חכמי ירושלם ביום ה' אייר תק”ט  בשנת תקי”ב נשלח בשליחות מצוה מירושלם לטורקיה ושהה שם עד שנת תקי”ח ובחר עוד בירושלים וחזר והעמידוהו בראש ישיבת נוה שלום בשנת תקכ”ז נדפס בקושטא ספרו גט מקושר על גיטין בשננת תק”ל חתם על אגרת השליחות של רבי יום טוב אלגאזי ורבי יעקב חזן כיהן כרב ור”מ בירושלם את תשובותיו היה רגיל לסיים אני זעירא דמן חבריא בריה קלה דלא ידע לבסומי קלא מדבר בשפה רפה חברות נמוכה ובשפה שפלה הצעיר רפאל משה בולא חכמי ירושלם כותבים עליו ראוי שתשרה עליו שכינה כי עוטה אורה מזמן תפלת השחר וגם בלילה לא שכב לבו בחומרי מתניתא ונחית לעומקא דדינא השאיר אחריו לברכה כמה ספרים ספר גט מקושר על דיני הגט [קושטא תקכ”ז] זכות משה על גיטין וקידושין ועל כללי הש”ס וחידושי דינים על זכויות וחזקות [שלוניקי תקע”ח] דרשות בהלכה ובאגדה על סדר הפרשיות בשם חיי עולם [קושטא תקי”ב]   בשנת תקל”ב ישב על כסא הראשון לציון במקום רבי אברהם בן רבי אשר אך כיהן רק לשנה השנה האחרונה לחייו נלב”ע בירושלם בכ”ז אדר תקל”ג על מצבתו כתבו ציון הרב המופלא ידוע שכמה מחברים בני ירושלים בדורות אלו נתנו לספרם את השם גט מקושר א' לרבי יונה נבון רבו של החיד”א הסובב את ספר גט פשוט להרב משה ן' חביב ב' לרבי ישראל יעקב אלגזי רבה של ירושלים ג' לרבי רפאל משה בולא דידן. רבי יום טוב ליפּמַן (ליפא) הכהן בַּסליאנסקי המכונה ר' ליפא ממיר  תקפ”א, 1821 – כסלו תרנ”ג, דצמבר 1892) היה רב ליטאי, רב ואב”ד מיר. נודע על שם ספרו, ה”מלבושי יום טוב”. יום טוב ליפמן (ליפא) בן יהודה זאב הכהן נולד בשנת תקפ”א, אחיינו (בן אחותו) של הרב אליעזר ליפמן רבינוביץ ממינסק ונינו של הרב יום טוב ליפמן הלפרין, אב”ד קאפולי (קאפוליא), בעל ”קדושת יום טוב”, ”תוספת קדושה” ו”מלאכת יום טוב”.  בגיל 17 נישא בזיווג ראשון לבתו של הגביר שמעון זימל מהלוסק, והמשיך בלימודיו. לאחר תקופה התמנה כרבה של שומיאץ, שבה כיהן 11 שנים. בשומיאץ נפטרה אשתו, והוא נישא בשנית לבתו של הרב יעקב לייב ממלסטבקה. תקופה קצרה כיהן ברבנות חסלביץ', ולאחר שרפה גדולה שהתחוללה בה, התקבל כרבה של העיר מיר. ברבנות מיר כיהן 18 שנים, והוציא בה את שני כרכי ספרו ”מלבושי יום טוב”, שהקנו לו שם של גאון בתורה.  ידועה הייתה בקיאותו בכל חלקי הש”ס; לפי הרב מ”מ ישר, הביוגרף של רבי ישראל מאיר הכהן מראדין (ה”חפץ חיים”), כאשר נשאל האחרון לאחר שיחה בענייני ”קדשים” עם הרב אלעזר משה הורוויץ שהיה אף הוא בקיא גדול בתחום: ”האם פגשת במישהו נוסף שמכיר את התחום ברמת הידע שלך?”, השיב: ”רבי ליפא מירר, אף הוא כהן, בקיא ממני. הוא יכול היה להיכנס לבית המקדש ולעבוד את העבודה בעיניים עצומות”. הוא עסק גם בצורכי ציבור, והשתתף באספות רבנים שנערכו בעניינים אלו. ידועה השתתפותו בישיבה שכינס שמואל פוליאקוב, ובה דנו גדולי רבני ליטא בשאלת הנהגת לימודי חול בישיבת וולוז'ין כמו כן היה מן הרבנים שחתמו על כרוז גילוי הדעת בעניין כולל הפרושים בקובנה, במהלך פולמוס המוסר.