מכתב בכתב יד וחתימת המגיד הירושלמי רבי שולם הכהן שבדרון. אל הרב משה חיים אפרים בלוך - ירושלים תשי"ד.

מכתב בכתב יד וחתימת המגיד הירושלמי רבי שולם הכהן שבדרון. אל הרב משה חיים אפרים בלוך - ירושלים תשי"ד.

רקע: בשנת תשי"ד שולח הרב בלוך אל המגיד הירושלמי רבי שלום שבדרון (נכדו של המהרש"ם מברעזאן), את מחברתו נגד הרב הנקין, והלה לא הגיב. לקראת סוף החורף כותב לו הרב בלוך שמעריצי המהרש"ם מתפלאים היכן כל אלפי תשובותיו של המהרש"ם?! כשכוונתו, כנראה, לעורר אצלו סקרנות והתעניינות על 'התשובות' [המדומות] אשר תחת-ידו. המגיד הירושלמי, משיבו, שאל יחיה באשליה, בכך שבידו עשרות כרכים מכת"י זקנו, ואדרבה, באם הוא כל כך להוט אחרי הפצת תורתו, שיתרים בארגוני צדקה וחסד באמריקה למען מפעל חשוב זה. הרב בלוך פונה לרבי שלום שבדרון - המגיד הירושלמי, שהקדיש את חייו לההדרת כתבי זקנו המהרש"ם, עם הצעה למסור / לרכוש את מאות התשובות. כן מבקש בלוך הימנו 'הסכמה' לחיבורו 'מהרש"ם הפוסק האחרון' (הפנייה היא מחשוון תשט"ו, קודם שפרסם את הספר) רבי שלום שבדרון מתחמק ממנו, במטבעות לשון של ענווה ובורח מהכבוד. והלה אכן הדפיס את חיבורו באותה שנה, ללא שום הסכמה.

המגיד הירושלמי רבי שלום מרדכי שבדרון - (תרע"ב-תשנ"ח), בן רבי יצחק רבה הנודע של חאצמער. למד אצל גדולי המוסר רבי אליהו דושניצר, רבי ליב חסמן ורבי אלי' לופיאן. גאון בתורה ודרשן מפורסם, עמד בראש מערכות מלחמת החינוך והדת במדינת ישראל. מייסד ארגון ה"פעילים". הוציא עשרות ספרי זקנו הגדול מהרש"ם מבערזן ואת ספרי רבותיו "אור יהל" ו"לב אליהו". 

[1] אגרת אויר.

מצב; סימני קיפול, כתמים קלים.