אהרן רמז (1919-1994) - פסל ראש, גבס וצמנט.

אהרן רמז (1919-1994) - פסל ראש, גבס וצמנט.

אהרון רמז (1919-1994) - פסל ראש, גבס וצמנט.

מסתובב על גבי הבסיס.

גובה: 56ס"מ.

לא חתום.

אהרן רמז היה המפקד השני של חיל האוויר הישראלי וחבר הכנסת.

נולד בתל אביב לדוד רמז, שהיה ממנהיגי היישוב, ולאחר מכן מזכ"ל ההסתדרות, חבר הכנסת ושר בממשלות ישראל הראשונות. רמז בוגר בית הספר היסודי בלפור בתל אביב.

בשנת 1936 התגייס להגנה. בשנים 1939–1942 היה שליח תנועת הנוער הבונים (המזוהה עם מפא"י) בארצות הברית. בעת שליחותו ניסה לארגן חניכי תנועות חלוציות בארצות הברית למען היישוב. הוא נתקל בקשיים רבים, אך בכל זאת הצליח לרתום מאות צעירים יהודים אמריקנים שהתאגדו במסגרת פלוגות החלוץ והתחייבו לעמוד לרשות היישוב. אחד התחומים בהן עסקו הפלוגות היה לימוד טיס, ורמז עצמו סיים את אחד משני הקורסים שנפתחו. בשנת 1942, לאחר פיזור הפלוגות, עם הצטרפות ארצות הברית כצד פעיל במלחמת העולם השנייה, התגייס רמז לחיל האוויר המלכותי הבריטי, התאמן בטיס בקנדה, ושירת כטייס קרב בזירה המערב אירופית. בעת שרותו, רמז ביקר במחנה ברגן בלזן ימים ספורים לאחר שיחרור המחנה. לאחר מלחמת העולם השנייה, בשנים 1945–1946, בעודו במדים, רמז השתתף בארגון שארית הפליטה ובניתובם ארצה. בסוף 1946 רמז חזר ארצה, ובין היתר, בעודו קצין בחיל האוויר הבריטי, ביקר בלטרון את אביו, שנכלא על ידי הבריטים במהלך השבת השחורה. בתחילת 1947 רמז השתחרר. ב-1947, עם התארגנות ההגנה לקראת מלחמה צפויה, הגיש רמז, בצוותא עם היימן שמיר (שכטמן), תוכנית אב להקמת חיל אוויר עברי. בסוף 1947 מונה לקצין המבצעים של שרות האוויר של ההגנה וביולי 1948 מונה למפקד חיל האוויר הישראלי. בתקופת כהונתו ניסה להגדיל את עצמאותו של חיל האוויר, נתקל בהתנגדות מצד הרמטכ"ל דאז יגאל ידין ונאלץ להתפטר מתפקיד מפקד החיל בדצמבר 1950. 

בהמשך נשלח לארצות הברית מטעם משרד הביטחון כראש משלחת הקניות, תפקיד בו שימש עד 1953. לאחר מכן, שימש בתפקיד יועץ שר הביטחון לענייני תעופה עד שנת 1954, שנה בה פרש מצה"ל. היה חבר הנהלת סולל בונה בשנים 1954–1959 (תקופה במהלכה כיהן כחבר כנסת מטעם מפא"י מן הבחירות לכנסת השלישית, עד להתפטרותו בדצמבר 1957). לאחר מכן שימש כמנהל האדמיניסטרטיבי של מכון ויצמן ומנהל המחלקה לשיתוף פעולה בינלאומי במשרד החוץ. בשנים 1965–1970 כיהן כשגריר ישראל בבריטניה ולאחר מכן מנכ"ל רשות הנמלים, תפקיד אליו מונה לאחר עזיבתו של חיים לסקוב, שלא היה יכול להשלים עם הכניעה לדרישות ועדי הנמלים, שזכו לגיבוי מזכ"ל ההסתדרות דאז, יצחק בן-אהרן. בתפקיד זה המשיך עד 1977. בשנים 1977–1981 היה יו"ר רשות שדות התעופה.

בנו הוא גדעון רמז, ששימש למעלה מעשרים שנה ראש דסק החוץ בקול ישראל וברוב הזמן גם ערך והגיש את יומן החוץ.

מקור: ויקיפדיה