מכירה פומבית 2
ארץ מכירת מטבעות, שטרות, אסימונים , מדליות ואמצעי תשלום מארץ ישראל
"ארץ"
צור קשר עם בית המכירות
21.1.20
המתכת 6, קדימה, ישראל
ארץ מכירות פומביות שמחה להעלות את המכירה השנייה הכוללת פרטי נומיסמטיקה. רוב הפריטים באים מאוספים פרטיים ולא הוצעו בשוק לפני המכירה
המכירה כוללת חמשה חלקים עיקריים: מטבעות, בעיקר מנדט וישראל, שטרות בעיקר מנדט וישראל, אסימונים ומדליות, אמצעי תשלום מנייר וחפצי נייר הקשורים לעולם הנומיסמטיקה, אספנות ובולאות..
ארץ מקפידה על תאור מדויק וקפדני של הפריטים המוצעים למכירה, נדירותם ומצבם בהתאם לכללים הנהוגים בעולם הנומיסמטיקה.
מחירי הפתיחה המוצעים מייצגים את הערכותינו לערך השוק האמיתי של הפריטים. אין מחיר הגנה (Reserve), וכל הצעות הקניה אמיתיות ונכונות.
ניתן לראות את הפריטים בתאום מראש במשרדינו בקדימה.
עלויות המשלוח:
25 ₪ (כולל מע"מ) בדאר רשום למשלוחים בערך של עד 200 דולר (למעט לוטים גדולים של מטבעות פשוטים)
60 ₪ (כולל מע"מ) בדאר רשום למשלוחים בערך של 200 - 1000 דולר
120 ₪ (כולל מע"מ) בדאר EMS למשלוחים בערך של מעל 1000 דולר,
בתאום מראש ניתן לאסוף ממשרדינו בישוב בקדימה
המכירה הסתיימה
|
פריט 351:
פלשתינה - ארץ ישראל 3 אמצעי תשלום שונים -לחם לאברכים בישיבות בירושליים 2 מיל -כיבוד במיזנון "אהל" 50 מיל -חנות ...
עוד...
|
|
|
מחיר פתיחה:
$
30
הערכה :
$40 - $60
עמלת בית המכירות: 20%
למידע נוסף
מע"מ: 17%
על העמלה בלבד
|
פלשתינה - ארץ ישראל 3 אמצעי תשלום שונים -לחם לאברכים בישיבות בירושליים 2 מיל -כיבוד במיזנון "אהל" 50 מיל -חנות מכולת ליס רחוב עמוס תל אביב 20 מיל
מכולת ליס רחוב עמוס-
העלייה החמישית הציפה את תל אביב לא רק ביוצאי גרמניה, אוסטריה וצ'כיה. אלא גם בליפטים - ארגזים גדולים אשר שימשו לשינוע תכולת דירות הייקים ממרכז אירופה לארץ הקודש. בתום המסע, כשהריהוט האירופאי הכבד הוצב במקומו, נמכרו הליפטים, הוצבו בשכונות העוני בעיר ושימשו למגורים. זה המקור לשם שכונת ארגזי גרמניה שדבק ביושבי פרדס לוין בשנות השלושים. וכך כונתה מאוחר יותר שכונת הארגזים שצמחה על אדמות הכפר הערבי סלמה.
ראשיתה של שכונת הצריפים על אדמת פרדס לוין בימי מצוקת הדיור הקשה באמצע שנות העשרים. השכונה הוקמה בשטח התחום כיום בין הרחובות ישעיהו, יהושע בן נון, שדרות נורדאו וסוקולוב. בשכונה נכללים הרחובות חגי הנביא, עמוס וסמטת נורדאו. מרדכי לין בעליו של השטח, מכר אותו בשנת 1925 לעיריה. במקביל, הוקמה באותה התקופה שכונת בעלי הגמלים הגובלת מצפון. חלק ניכר ממתיישבי פרדס לוין היו יוצאי תימן. חלקם ותיקים וילדי הארץ.
נראה כי תושבי הפרדס היו מהאומללים שבדיירי שכונות העוני בעיר. בעונות החורף היה הירקון עולה על גדותיו ומציף את הסביבה. בתחילת 1931, עם חנוכת בית המטבחיים העירוני בסמוך, אחזה בסביבה צחנה קשה שהפכה את המגורים במקום לבלתי נסבלים, אשר חשפה את תושבי השכונה למחלות ולזיהומים. בנוסף, העמידה העירייה לדין ב-1937 ארבעים מבעלי הצריפים בעוון "הקמת צריף ללא רשיון".
למרות הסבל המתואר, נראה שהמכה הקשה ביותר ניחתה על השכונה ב-1943, עת נפגע המקום ממגפת הדבר שהתפרצה, כמו גם בחארת' אל טאנק (שכונת קרטון), עקב תנאי התברואה הקשים. חלק מתושבי שתי שכונות עוני אלה הוכרחו על ידי העירייה לעזוב את מקומם. כארבעים משפחות שוכנו בשכונת אביב הנמצאית בשטח העיר חולון ומשפחות אחרות הועברו לשיכון פליטי הדבר אשר נבנה בחיפזון ממזרח לואדי מוסררה (נחל איילון) והיה מיזם המגורים הראשון של העירייה. גם ראשוני שכונת גבעת שמשון היו פליטי מגפת הדבר. תושבים שלא הצליחו לקבל דירה בשני השיכונים שנבנו על ידי העיריה.
* מקור דני רכט תלאביב 100
מכולת ליס רחוב עמוס-
העלייה החמישית הציפה את תל אביב לא רק ביוצאי גרמניה, אוסטריה וצ'כיה. אלא גם בליפטים - ארגזים גדולים אשר שימשו לשינוע תכולת דירות הייקים ממרכז אירופה לארץ הקודש. בתום המסע, כשהריהוט האירופאי הכבד הוצב במקומו, נמכרו הליפטים, הוצבו בשכונות העוני בעיר ושימשו למגורים. זה המקור לשם שכונת ארגזי גרמניה שדבק ביושבי פרדס לוין בשנות השלושים. וכך כונתה מאוחר יותר שכונת הארגזים שצמחה על אדמות הכפר הערבי סלמה.
ראשיתה של שכונת הצריפים על אדמת פרדס לוין בימי מצוקת הדיור הקשה באמצע שנות העשרים. השכונה הוקמה בשטח התחום כיום בין הרחובות ישעיהו, יהושע בן נון, שדרות נורדאו וסוקולוב. בשכונה נכללים הרחובות חגי הנביא, עמוס וסמטת נורדאו. מרדכי לין בעליו של השטח, מכר אותו בשנת 1925 לעיריה. במקביל, הוקמה באותה התקופה שכונת בעלי הגמלים הגובלת מצפון. חלק ניכר ממתיישבי פרדס לוין היו יוצאי תימן. חלקם ותיקים וילדי הארץ.
נראה כי תושבי הפרדס היו מהאומללים שבדיירי שכונות העוני בעיר. בעונות החורף היה הירקון עולה על גדותיו ומציף את הסביבה. בתחילת 1931, עם חנוכת בית המטבחיים העירוני בסמוך, אחזה בסביבה צחנה קשה שהפכה את המגורים במקום לבלתי נסבלים, אשר חשפה את תושבי השכונה למחלות ולזיהומים. בנוסף, העמידה העירייה לדין ב-1937 ארבעים מבעלי הצריפים בעוון "הקמת צריף ללא רשיון".
למרות הסבל המתואר, נראה שהמכה הקשה ביותר ניחתה על השכונה ב-1943, עת נפגע המקום ממגפת הדבר שהתפרצה, כמו גם בחארת' אל טאנק (שכונת קרטון), עקב תנאי התברואה הקשים. חלק מתושבי שתי שכונות עוני אלה הוכרחו על ידי העירייה לעזוב את מקומם. כארבעים משפחות שוכנו בשכונת אביב הנמצאית בשטח העיר חולון ומשפחות אחרות הועברו לשיכון פליטי הדבר אשר נבנה בחיפזון ממזרח לואדי מוסררה (נחל איילון) והיה מיזם המגורים הראשון של העירייה. גם ראשוני שכונת גבעת שמשון היו פליטי מגפת הדבר. תושבים שלא הצליחו לקבל דירה בשני השיכונים שנבנו על ידי העיריה.
* מקור דני רכט תלאביב 100
תפריט נגישות
