מכירה פומבית 3 ארץ ישראל, התיישבות, אנטישמיות, שואה ושארית הפליטה, גלויות ותצלומים, מכתבי רבנים ואדמו"רים, חב"ד, יודאיקה, ועוד
יום שלישי, 29.10.19 (הזמן המקומי שלך)
ישראל
 רחוב עם ועולמו 3, בית הראל. קומה 4.ירושלים
המכירה תתקיים ביום שלישי,ל' בתשרי תש"פ, 29 באוקטובר 2019, בשעה 18:00 (שעון ישראל) עם כרוז.
המכירה הסתיימה

פריט 31:

'אני מאד הייתי רוצה לעלות לארץ ישראל הייתי יכולה להשיב למתנפלים, לא כמו כאן שאני מפחדת' - מכתבי תלמידים מבית הספר ...

הפריט הוצא מהמכירה
מחיר פתיחה:
$ 200
עמלת בית המכירות: 22% לפרטים נוספים
מע"מ: על העמלה בלבד

'אני מאד הייתי רוצה לעלות לארץ ישראל הייתי יכולה להשיב למתנפלים, לא כמו כאן שאני מפחדת' - מכתבי תלמידים מבית הספר 'תרבות' בזוירציה - פולין, 1938


'אני מאד הייתי רוצה לעלות לארץ ישראל הייתי יכולה להשיב למתנפלים, לא כמו כאן שאני מפחדת'  - חמשה מכתבים בכתב ידם של תלמידים בבית הספר 'תרבות' בזוירציה - [ זוויירצ'ה - מחוז קילצה פולין] לחבריהם שבארץ ישראל ערב פרוץ השואה הנוראה. בכולם פרטים מאלפים אודות האנטישמיות ההולכת וגוברת והחשש הכבד מפני הבאות. פולין, 1938.


במכתבים מתארים התלמידים את פועלם למען קק"ל באיסוף כסף, וכנסים, וכן מציינים את העובדה כי בבית הספר מדברים עברית בלבד. בתוך הדברים ניכרת האנטישמיות ההולכת וגוברת כלפי יהודי פולין, כמעט כולם ראו לציין את ההטרדות הבלתי פוסקות מצד הלא יהודים ואת החשש הכבד מפני הבאות. כך למשל במכתב שכתבה תלמידה בשם הניה יחטסון: 'בבית הספר שומעים רק עברית אבל כשאנחנו יוצאים אז השקצים מכים אותנו וזורקים אחרנו אבנים... אתם רואים ילדים שאפילו הקטנים סובלים, אבל הגדולים הרבה יותר, אני מאד הייתי רוצה לעלות לארץ ישראל הייתי יכולה להשיב למתנפלים, לא כמו כאן שאני מפחדת'. במכתב אחר מתלמיד בשם משה פרומן נכתב: 'מצב היהודים בפולניה הוא רע, האנדקים (אנשי המפלגה הלאומית הדמוקרטית) חפצים שהסטודנטים היהודים ישבו בצד השמאלי של האוניברסיטה אבל היהודים לא מסכימים לזה, עתה גומר אני את המכתב. שלום לכם משה פרומן - בית ספר תרבות בזבירצה'. 


ב-4 בספטמבר 1939 נכבשה זוירציה בידי הגרמנים, ואלו הטילו על יהודיה גזירות שונות, ובהן חובת תשלום סכומי כופר, חובת ביצוע עבודות כפייה והחרמת עסקים, וזאת תוך מעשי התעללות שונים. בספטמבר 1941 רוכזו כל יהודי העיר בגטו שהוקם בה, אשר מעת לעת רצחו בו הגרמנים יהודים. תוך זמן קצר הצטרפו לגטו יהודי קרומולוב. באמצע שנת 1942 פשטו על הגטו שבעיר אנשי ס"ס ושוטרים פולנים, ושילחו כ-2,000 מיושביו לאושוויץ. בסוף 1942 החלה לפעול בגטו שבעיר מחתרת יהודית של חברי השומר הצעיר, אשר סייעה בניסיונות הברחת יהודים מהגטו למעבר הגבול של סלובקיה. באוגוסט 1943 גירשו אנשי ס"ס ושוטרים פולנים את כ-6,000 עד 7,000 היהודים שנותרו בגטו שבעיר לאושוויץ, תוך רצח אנשי היודנרט במקום. כ-500 עובדי כפייה שהושארו בגטו שולחו לאושוויץ ב-18 באוקטובר 1943.


המכתבים כולם נכתבו בחודש כסליו תרצ"ח [מתוארכים בגוף המכתבים]. לא נתברר מה עלה בגורלם של הילדים הכותבים ואם שרדו את השואה או נספו.


עקב ברור דברים בעניין מכתבה של התלמידה רחל מינץ הפריט הוסר מהלוט.


4 מכתבים בסה"כ, [8] דף. מצב טוב מאד.