Kishon street 1, Tiberya, Israel
Terms of sale
View demo
שלום רב!
הננו שמחים לבשר לכם על מכירה מס' 2
בה מוצעים למכירה
חסידות דפוס ראשון ועותקים מיוחסים בעלות והגהות
ליקוטי מוהר''ן שארית הפליטה
חתימות והקדשות מאדמורי''ם ורבנים,
מכתב מעניין מאדמו''ר הנתיבות שלום לסדר בחמי טבריה רחיצה בחינם לנזקק.
כרוזים ופולמוסים היסטוריים גיוס בנות,
הבחירות הראשונות לכנסת, ודעתם של הרב מבריסק והחזון אי''ש כפי שהצטיירו על ידי שני הצדדים.
הרב מבריסק והחזון אי''ש מסמכים ומכתבים אודות דעתם בעניינים שונים
לרגל יום השנה לאדמו''ר הקדוש מבעלז החל ביום המכירה הובאו פריטי דפוס רבים מהלוויתו וקול קורא עליו חתם בחייו, כמו''כ הזמנות ופריטים מעניינים נוספים מחתונות משפחתו אחיינו הרבי שליט''א וילדי הרבנית הצדקנית ע''ה.
הרה''ק רבי יואליש מסאטמר מסמכים מעניינים על ביקורו בארץ ועל תמיכתו ברבי עמרם בלויא בימי הפולמוס הקשה אודות נישואיו לרות בלויא.
מכתב בשפה האנגלית מראש נטורי קרתא רבי עמרם בלויא למנהיגי העולם לבוא להיפגש עם נציגי נטורי קרתא ולשמוע מהם את דעתם על המדינה
תכתובות מעניינות למהרי''צ דושינסקיא על ישיבתו בראשית שנות הקמתה למחסה לפליטי החרב שניצלו מגיא ההריגה.
ספרים וקונטרסים נדירים רבים
The auction has ended
|
LOT 75:
כרזת הפסק דין ההסטורי גיוס בנות-יהרג ואל יעבור.
more...
|
|
|
Start price:
$
70
Buyer's Premium: 20%
|
כרזת הפסק דין ההסטורי גיוס בנות-יהרג ואל יעבור.
הכל החל בשנת תש”ט, בתקופה בה הוקם צה”ל. באותה עת ביקשה הממשלה לגייס לצבא העם גם בנות צעירות. מהר מאד קמו קברניטי היהדות החרדית והדתית ועמדו על רגליהם בהתנגדות חריפה ונחרצת לגיוס בנות לצה”ל, אך הבקשה נתקלה בסירוב.
לאחר מאבק ממושך, הוחלט כי גיוס נשים יהיה בגדר גיוס חובה, אך מי שתצהיר כי מטעמי מצפון או דת אינה רוצה להתגייס – תקבל פטור. בשנים הבאות תוקן החוק, לפיו בנות המבקשות לקבל פטור מטעמי דת, יאלצו להגיע לועדת פטור שתקבע אם אכן מדובר בבת ממשפחה דתית. במקביל, החל להתרקם חוק שירות לאומי, לפיו, בנות הפטורות מגיוס לצבא מטעמי דת, יתנדבו לשירות מיוחד במסגרות חינוך, רפואה ורווחה.
שוב נזעקו רבני ישראל והתריעו בחריפות נגד דרך החתחתים שאמורות בנות לעבור כדי לקבל פטור מטעמי דת. במקביל, הם הוציאו איסור חמור להתגייס לצבא כמו גם להתנדב לשירות הלאומי מטעמי דת וצניעות. היו מהרבנים שפסקו כי גיוס לצבא הוא בבחינת “יהרג ואל יעבור”.
בימים אלו לפני 68 שנה, חודש אדר תש”י, התקבל בקריאה ראשונה חוק גיוס בנות לשירות לאומי, לפיו כל הבנות, גם החרדיות, חייבות בשירות לאומי.
למותר לציין את הפירצה הגדולה בחוק הזה, פירצה המאיימת להרוס את חומות הצניעות של בת ישראל.
בעקבות זאת, פתחו מנהיגי הציבור החרדי בסדרה של מחאות, הפגנות ולחצים בנתיבים שונים כדי לבטל את החוק. במלחמה האדירה למען ביטול החוק, נטלו חלק גדולי האדמו”רים והרבנים בארץ ובחו”ל, אחת ההפגנות החשובות שנערכו בימים ההם, התקיימה בערב ראש חודש אלול תשי”ב. שרשרת האירועים ביום זה החלה כבר בשעות הבוקר, כאשר אלפים התאספו במספר ריכוזים ברחבי ירושלים לתפילה מיוחדת. בשעה 3 אחר הצהרים התקיימה תפילה מרכזית בבית הכנסת “ישועות יעקב” בשכונת ‘מאה שערים’ ומשם יצאו הכל אל קברות הצדיקים, כאשר המפגינים ובראשם חשובי הרבנים נושאים ספרי תורה בידיהם וקול שופרות מחריד את חוצות ירושלים. בידי המפגינים נישא כרוז גדול: “בנות ישראל, חוסו על נפשכם – אל תתגייסו!!!”
התהלוכה עברה בשכונות ירושלים, ובכל שכונה הצטרפו מפגינים נוספים. כשהגיעה התהלוכה לרחבת בית הכנסת ‘אוהל רחל’ שברחוב דוד ילין, הצטרפה אל התהלוכה הפגנה של יוצאי המזרח שהתקיימה במקום. ברחבת שוק מחנה יהודה, עצרה המשטרה את התנועה ולמפגינים הצטרפו שיירות גם מקרב עולי תימן ועירק ממחנות העולים שבפרברי העיר. ההפגנה הגיעה בסופה לרחבת בתי הכנסת בשכונת ‘בית ישראל’, בה התקיימה עצרת המונים.
במהלך שנת תשי”ג, התקיימו דיונים סוערים בכנסת אודות חוק גיוס בנות לצבא וחוק שירות לאומי. בשלהי אותה שנה, נערכו בכנסת להביא את החוקים להצבעה.
כדי לקדם את פני הרעה, התכנסה מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל יחד עם רבני ירושלים באסיפה מיוחדת שהתקיימה במלון באב”ד בירושלים. בשל חשיבות העניין, ה”אסיפה רבתי” כפי שכונתה, נערכה בהרכב מיוחד, בה השתתפו לא רק חברי מועצת גדולי התורה, אלא גם גדולי הרבנים מכל החוגים החרדיים, כולל רבנים מהעדה החרדית, אגודת ישראל, המזרחי ועוד.בסיומה של האסיפה, הוחלט לשגר מכתב לרבנות הראשית, בו יחזקו המתכנסים את ראשי הרבנות הראשית במאבקם נגד גיוס הבנות לצבא לצד דברי עידוד להמשך מלאכת הקודש. על המכתב חתמו הרב צבי פסח פרנק והרב איסר זלמן מלצר מגאוני ירושלים הרב מטשעבין והרב בענגיס זצ''ל.
מצב טוב,
לאחר מאבק ממושך, הוחלט כי גיוס נשים יהיה בגדר גיוס חובה, אך מי שתצהיר כי מטעמי מצפון או דת אינה רוצה להתגייס – תקבל פטור. בשנים הבאות תוקן החוק, לפיו בנות המבקשות לקבל פטור מטעמי דת, יאלצו להגיע לועדת פטור שתקבע אם אכן מדובר בבת ממשפחה דתית. במקביל, החל להתרקם חוק שירות לאומי, לפיו, בנות הפטורות מגיוס לצבא מטעמי דת, יתנדבו לשירות מיוחד במסגרות חינוך, רפואה ורווחה.
שוב נזעקו רבני ישראל והתריעו בחריפות נגד דרך החתחתים שאמורות בנות לעבור כדי לקבל פטור מטעמי דת. במקביל, הם הוציאו איסור חמור להתגייס לצבא כמו גם להתנדב לשירות הלאומי מטעמי דת וצניעות. היו מהרבנים שפסקו כי גיוס לצבא הוא בבחינת “יהרג ואל יעבור”.
בימים אלו לפני 68 שנה, חודש אדר תש”י, התקבל בקריאה ראשונה חוק גיוס בנות לשירות לאומי, לפיו כל הבנות, גם החרדיות, חייבות בשירות לאומי.
למותר לציין את הפירצה הגדולה בחוק הזה, פירצה המאיימת להרוס את חומות הצניעות של בת ישראל.
בעקבות זאת, פתחו מנהיגי הציבור החרדי בסדרה של מחאות, הפגנות ולחצים בנתיבים שונים כדי לבטל את החוק. במלחמה האדירה למען ביטול החוק, נטלו חלק גדולי האדמו”רים והרבנים בארץ ובחו”ל, אחת ההפגנות החשובות שנערכו בימים ההם, התקיימה בערב ראש חודש אלול תשי”ב. שרשרת האירועים ביום זה החלה כבר בשעות הבוקר, כאשר אלפים התאספו במספר ריכוזים ברחבי ירושלים לתפילה מיוחדת. בשעה 3 אחר הצהרים התקיימה תפילה מרכזית בבית הכנסת “ישועות יעקב” בשכונת ‘מאה שערים’ ומשם יצאו הכל אל קברות הצדיקים, כאשר המפגינים ובראשם חשובי הרבנים נושאים ספרי תורה בידיהם וקול שופרות מחריד את חוצות ירושלים. בידי המפגינים נישא כרוז גדול: “בנות ישראל, חוסו על נפשכם – אל תתגייסו!!!”
התהלוכה עברה בשכונות ירושלים, ובכל שכונה הצטרפו מפגינים נוספים. כשהגיעה התהלוכה לרחבת בית הכנסת ‘אוהל רחל’ שברחוב דוד ילין, הצטרפה אל התהלוכה הפגנה של יוצאי המזרח שהתקיימה במקום. ברחבת שוק מחנה יהודה, עצרה המשטרה את התנועה ולמפגינים הצטרפו שיירות גם מקרב עולי תימן ועירק ממחנות העולים שבפרברי העיר. ההפגנה הגיעה בסופה לרחבת בתי הכנסת בשכונת ‘בית ישראל’, בה התקיימה עצרת המונים.
במהלך שנת תשי”ג, התקיימו דיונים סוערים בכנסת אודות חוק גיוס בנות לצבא וחוק שירות לאומי. בשלהי אותה שנה, נערכו בכנסת להביא את החוקים להצבעה.
כדי לקדם את פני הרעה, התכנסה מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל יחד עם רבני ירושלים באסיפה מיוחדת שהתקיימה במלון באב”ד בירושלים. בשל חשיבות העניין, ה”אסיפה רבתי” כפי שכונתה, נערכה בהרכב מיוחד, בה השתתפו לא רק חברי מועצת גדולי התורה, אלא גם גדולי הרבנים מכל החוגים החרדיים, כולל רבנים מהעדה החרדית, אגודת ישראל, המזרחי ועוד.בסיומה של האסיפה, הוחלט לשגר מכתב לרבנות הראשית, בו יחזקו המתכנסים את ראשי הרבנות הראשית במאבקם נגד גיוס הבנות לצבא לצד דברי עידוד להמשך מלאכת הקודש. על המכתב חתמו הרב צבי פסח פרנק והרב איסר זלמן מלצר מגאוני ירושלים הרב מטשעבין והרב בענגיס זצ''ל.
מצב טוב,
