ספרי חסידות מהדורות ראשונות, מכתבי רבנים, כלי כסף, ציונות, הגדות, מסמכים היסטוריים ועוד.
|
LOT 329:
דעת הגאון רבי יוסף צבי דושינסקיא והגאון מבריסק בעניין בינאום ירושלים וחלוקתה. ירושלים תש"ח.
more...
|
|
|
Start price:
$
50
Estimated price :
$100
Buyer's Premium: 20%
VAT: 17%
On commission only
|
דעת הגאון רבי יוסף צבי דושינסקיא והגאון מבריסק בעניין בינאום ירושלים וחלוקתה. ירושלים תש"ח.
מכתב הרב משה פרוש מראשי אגודת ישראל בירושלים לגאון רבי אברהם יצחק קליין חבר מועצת גדולי התורה, אב"ד נירנברג וחיפה, עוסק בענין פסק דין מועצת גדולי התורה בעניין הגיוס לצבא [ראה פריט 341] קובל על חוסר התשובה מצד חלק מהרבנים.
בהמשך, מציין הכותב כי מורנו רבי יעקב רוזנהיים שיגר מכתב ובו ביקש רשות מהגאון רבי יוסף צבי דושינסקיא גאב"ד העדה החרדית ורבה של אגודת ישראל בירושלים, לפעול באו"ם על בינאום ירושלים וחוקתה.
הכותב מוסיף גם כי הגאון מבריסק קראו וביקשו לעמוד על המשמר בשאלת חוקת ירושלים ושמירת מעמדה של הקהילה החרדית כקהילה עצמאית.
1 דף ניר רשמי. מצב טוב מאוד.
רקע:
בכ"ט בנובמבר 1947 קיבלה העצרת הכללית של האומות המאוחדות את החלטת החלוקה, אשר קבעה אזורים למדינה ערבית, אזורים למדינה יהודית ואת ירושלים (כולל בית לחם, אבו דיס, שועפט, עין כרם וכל השטח שביניהם) כ-Corpus Separatum ("גוף נפרד"), שינוהל על ידי משטר נאמנות מטעם האו"ם. למחרת יום ההחלטה נפתחה מלחמת העצמאות. ב-14 במאי 1948 הסתיים המנדט הבריטי, ובאותו יום הכריזה "מועצת העם" על הקמת מדינת ישראל. עם סיום המנדט הבריטי פלשו צבאות ערב לארץ ישראל והלגיון הירדני נכנס למזרח ירושלים. ב-3 באפריל 1949 נחתם הסכם שביתת הנשק בין ישראל לירדן, שקבע את חלוקת העיר לעיר המזרחית - הערבית-ירדנית ולעיר המערבית - היהודית-ישראלית.
רק ב-9 בדצמבר 1949 כאשר נערך דיון נוסף בעצרת האו"ם ונתקבלה החלטה המאשרת את בינאום ירושלים, כפי שנכלל בהחלטת החלוקה, הכריזה ישראל, שבשלב זה לא הייתה מעונינת בבינאום, ב-13 בדצמבר 1949, על ירושלים כבירת ישראל. ב-14 בדצמבר 1949 הועבר לירושלים משרד ראש הממשלה וב-26 בדצמבר 1949 התכנסה הכנסת בירושלים.
כל אותה עת, היו הרבנים הגדולים בירושלים ומחוצה לה, חרדים לשמית צביונה המיוחד של הקהילה החרדית, העדה החרדית ושירותי הדת בעיר, בכל החלטה שתיפול על גורל העיר ומעמדה החוקי.
מכתב הרב משה פרוש מראשי אגודת ישראל בירושלים לגאון רבי אברהם יצחק קליין חבר מועצת גדולי התורה, אב"ד נירנברג וחיפה, עוסק בענין פסק דין מועצת גדולי התורה בעניין הגיוס לצבא [ראה פריט 341] קובל על חוסר התשובה מצד חלק מהרבנים.
בהמשך, מציין הכותב כי מורנו רבי יעקב רוזנהיים שיגר מכתב ובו ביקש רשות מהגאון רבי יוסף צבי דושינסקיא גאב"ד העדה החרדית ורבה של אגודת ישראל בירושלים, לפעול באו"ם על בינאום ירושלים וחוקתה.
הכותב מוסיף גם כי הגאון מבריסק קראו וביקשו לעמוד על המשמר בשאלת חוקת ירושלים ושמירת מעמדה של הקהילה החרדית כקהילה עצמאית.
1 דף ניר רשמי. מצב טוב מאוד.
רקע:
בכ"ט בנובמבר 1947 קיבלה העצרת הכללית של האומות המאוחדות את החלטת החלוקה, אשר קבעה אזורים למדינה ערבית, אזורים למדינה יהודית ואת ירושלים (כולל בית לחם, אבו דיס, שועפט, עין כרם וכל השטח שביניהם) כ-Corpus Separatum ("גוף נפרד"), שינוהל על ידי משטר נאמנות מטעם האו"ם. למחרת יום ההחלטה נפתחה מלחמת העצמאות. ב-14 במאי 1948 הסתיים המנדט הבריטי, ובאותו יום הכריזה "מועצת העם" על הקמת מדינת ישראל. עם סיום המנדט הבריטי פלשו צבאות ערב לארץ ישראל והלגיון הירדני נכנס למזרח ירושלים. ב-3 באפריל 1949 נחתם הסכם שביתת הנשק בין ישראל לירדן, שקבע את חלוקת העיר לעיר המזרחית - הערבית-ירדנית ולעיר המערבית - היהודית-ישראלית.
רק ב-9 בדצמבר 1949 כאשר נערך דיון נוסף בעצרת האו"ם ונתקבלה החלטה המאשרת את בינאום ירושלים, כפי שנכלל בהחלטת החלוקה, הכריזה ישראל, שבשלב זה לא הייתה מעונינת בבינאום, ב-13 בדצמבר 1949, על ירושלים כבירת ישראל. ב-14 בדצמבר 1949 הועבר לירושלים משרד ראש הממשלה וב-26 בדצמבר 1949 התכנסה הכנסת בירושלים.
כל אותה עת, היו הרבנים הגדולים בירושלים ומחוצה לה, חרדים לשמית צביונה המיוחד של הקהילה החרדית, העדה החרדית ושירותי הדת בעיר, בכל החלטה שתיפול על גורל העיר ומעמדה החוקי.
