ספר
"חמישה קונטרסים" נמצאו בין קובצי כ"י על קלף, יקרים, ישנים וקדמונים.
א'. "מסכת כלה" מרובה בפרקים ויתר שאת בנוסחאות ישרות על מה שנדפסה.
ב'.
ספר "חקת הדיינים", כולל דיני חושן משפט להרב רבי שלמה בן אברהם ן' טזארת.
ג'. "ספר דת הוא עץ חיים" מרבינו חיים מאור הגולה כולל קצת דיני חושן משפט.
ד'.
ספר "אמרכל" לקוטי דיני מועדי השנה ואיסור והתר נודע בין גדולי הפוסקים.
ה'. "מכתב חרם" מהנשיא דוד בן הודייה מבבל, מאושר ומקוים מרוב חכמי בבל ומא"י, נגד איזה מוסרים(מלשינים) שהיו אז בארץ אשכנז , בנידון מעשה נורא שקרה שם.
יו"ל פעם ראשונה ע"י נחמן נתן קורוניל מילידי אמסטרדם וכעת בירושלים.
"מהדורה ראשונה". ווין, תרכ"ד[1864], בדפוס א' דעללא טאררע, 10, קט"ז ד'; שער בעברית ושער נוסף בלועזית. כולל הקדמת המו"ל. הסכמות רבני הספרדים בירושלים והסכמת רבי יהודה אסד מסארדהאלי. עם הסבר סיפור מכתב החרם. כולל הערות שלמה זלמן חיים האלבירשטאם "ש'ז'ח'ה'".
בדף הפורזץ האחורי רישומים שייך להרב רחמים יוסף פרנקו, הרב רחמים יוסף.
ספר נדיר מאוד, הופיע במכירות פומביות פעם אחת בלבד.
כריכה מקורית מעט פגועה, נייר לבן משובח, שוליים נאים, מעט כתמים, עותק נאה מצב מצוין.
הרב נחמן נתן קורונל (ה'תק"ע; 1810 - ה'תר"ן; 1890) היה מגדולי ירושלים במאה ה-19, תלמיד חכם ועסקן ציבורי רב פעלים, שד"ר, חוקר ומחבר ספרים. חותנו של רבי יהושע צבי מיכל שפירא. נולד באמסטרדם לרבי דוד קורונל, בן לעדה הספרדית בעיר, ולאמו שהייתה מן הקהילה האשכנזית. למד בתלמוד תורה "עץ חיים" של הקהילה הספרדית, וכן למד אצל גדולי הרבנים האשכנזים באמסטרדם ובהאג. היה תלמידו ומקורבו של רבי צבי הירש לעהרן. בשנת תק"ץ (1830), בהיותו כבן עשרים, עלה לארץ ישראל והתיישב בצפת. בי"א באב תקצ"ה (1835) נישא לבת למשפחה אשכנזית מהיישוב הישן. אמה הייתה בתו של רבי דוד צבי אוירבך, שהיה אב"ד בעיר קרמניץ, צאצא של החכם צבי. לאחר רעידת האדמה בצפת, בשנת תרצ"ז (1837), עבר עם משפחתו לירושלים. יחד עם ידידו רבי יהוסף שוורץ בעל "תבואות הארץ" עסק בתורת הנסתר, מפי גדולי חכמי ישיבת המקובלים בית אל בעיר העתיקה. נפטר בירושלים, ונקבר בהר הזיתים.
רבי חיים רחמים יוסף פרנקו, המכונה החרי"ף, נולד לאמו ולאביו בשנת תקצ"ה (1835) ברודוס שביוון. בשנת תרכ"ח (1868) עלה ארצה והתיישב בירושלים. מיד עם בואו נתקבל כחבר בית דין בבית דינו של חכם הראשון לציון יעקב שאול אלישר. בשנת תרל"ג (1873) נשלח כשליח דרבנן מטעם הכולל הספרדי בירושלים לטורקיה ולאוסטריה. בביקורו בווינה נתקבל לראיון אצל קיסר אוסטריה, פרנץ יוזף הראשון. בשנת תרל"ח (1878) התמנה לרבה של העדה הספרדית בחברון. בשנת תרנ"ג (1893) הקים בחברון את בית החולים 'חסד לאברהם' על שם חכם אברהם אזולאי, שנודע היום כ'בית הדסה'. נלקח לבית עולמו ביום כ"ט תשרי תרס"ב (1901) ונטמן בבית העלמין העתיק בחברון. כתב חיבורים רבים, ביניהם: ספרי השו"ת - שערי רחמים' ו'אות רחמים'. הספר 'ויצבור יוסף' - אספת דינים ושאלות על הש"ס, וספרי דרושים בשם "מידת הרחמים" ו"יוסף חי" שנשארו בכתב יד. כמו כן חידושי תורה רבים שלו פורסמו בביטאונים 'תורה מציון' ו'המאסף'.