כרך "לוח ארץ ישראל" לשנת תרנ"ו – נ"ח[1895/6 – 1897/8].
הלוח מחולק ל- 4 פרקים: 1, לוח לבני שלושת הדתות הגדולות בצרוף המידה והמשקל, ערכי המטבעות, סדרי הפוסט "והתליגרף" ועוד עניינים שונים בארץ הקודש. 2, מאמרים, ספורים, תמונות, שירים וספירות המתארים מצב וחיי אחינו בארץ הקודש ובמושבותי'. 3, מצב וחיי אחינו ומצב הקהלות בכל ערי ארץ הקדם. 4, הודעות ממצב בתי הספר, החינוך והחסד, החברות, המסחר והאומנות בארה"ק.
"שנה ראשונה". ירושלם, תרנ"ה[1895], נערך ע"י אברהם משה לונץ ובבית דפוסו, 8 ד', ט"ו – ל"ב, 2, 144, נ"ד, 17, ט"ז – ל"ב, 168, ל"ב ע'; כולל 8 תמונות.
שער נפרד לשנת תרנ"ח, קדם שער לכל חלק של הלוח.
לוח חשוב ביותר לתולדות הישוב הישן עם הרבה פרטים וסיפורים ומעט תמונות. ראה להלן.
כריכה ישנה, נייר יבש מעט שביר, מעט דפים מנותקים כולל שער ראשון, שברים במעט דפים, באופן כללי מצב טוב – טוב מאוד.
לוח ארץ ישראל הוא לוח שנה הבנוי בסגנון האלמנך שפורסם על ידי אברהם משה לונץ בסוף המאה ה-19 לונץ, בסיועו של פרץ סמולנסקין פרסם בווינה, ב-1882, את "ירושלים, שנתון לידיעת ארץ ישראל". על שנתון והוציא לאור במרוצת השנים 12 כרכים נוספים, שנדפסו בירושלים בבית הדפוס של לונץ עצמו. משנת 1895 ועד שנת 1915 הגדיל לונץ את היקף הפרסום והוסיף אלמנך בשם "לוח ארץ ישראל" שפורסם מדי שנה.
על כריכת הלוח הודפס כדלקמן: לוח ארץ-ישראל א) לוח לבני שלוש הדתות הגדולות בצירוף המידה והמשקל, ערכי המטבעות סדרי הפוסט והתיליגרף ועוד עניינים שונים בארה"ק. ב) מאמרים, סיפורים תמונות, שירים וספירות המתארים מצב וחיי אחינו בערי ארצות הברית ומושבותי'. ג) מצב וחיי אחינו ומצב הקהילות בכל ערי ארץ הקדם. ד) הודעות ממצב בתי הספר, החינוך והחסד, החברות, המסחר והאומנות בארה"ק (=בארץ הקודש) נערך על ידי אברהם משה לונץ, ירושלים תרנ"ה-תרע"ה.
כן כלל לוח ארץ ישראל פרסומות כגון: "בית המלון הטוב ביותר שבירושלים הוא הוטל צנטראל ברחוב מגדל דוד של י. אמדורסקי". "בתי המלאכה להכנת המגבעות לתפירת שמלות ולבנים ותחרים אשר בבית הספר אוילנה די רוטשילד בירושלים פתוחים בכל יום". "ספר יחוס הצדיקים הנקברים בארץ ישראל ובירושלים תובב"א. להשיגו בהקדם משלוח המחיר 1 פר[נק]".
הלוח מכיל מידע רב-ערך על החיים בארץ בתחילת המאה ה-20, החל מתיאור נפשות פועלות וכלה במאמרים המכסים את חיי ביישוב היהודי ודיווח עיתונאי על חיי היום-יום. לדוגמה, בשנת 1915 פרסם לונץ בלוח ארץ ישראל קול-קורא להציל את החלקה שזוהתה עם קברי הסנהדרין בירושלים: "טוב ונכון יהיה אם אחד מגדולי עשירי אחינו שבגולה יקנה על שמו את המערה הזאת ויקדישה בתור "הקדש" לעדת היהודים בירושלים ואפשר שבאחוזה הגדולה שבסביבה תוסד שכונה מיוחדת לאחינו, ואז נהיה בטוחים בטהרת המקום... והקונה והמייסד יעשו בזה הדבר הערך שתועלתו כפולה לגאולת עתיקות ארצנו הקדושה והרחבת יישוב עיר קדשנו...".