מכירה פומבית 5
פריט 242 חתימת רבי חיים שבתי על דף מתוך ספר תשובותיו. ספרי קודש עתיקים ונדירים, חסידות, חב"ד, גדולי ליטא, חותמות וחתימות, מכתבים וכתבי יד, כתבי עת, ספרי ילדים, ציונות, פקסימיליות ועוד.
ברנד מכירות פומביות
צור קשר עם בית המכירות
4.2.19
רחוב קיבוץ גלויות 24, בני ברק, ישראל
פריט 242 חתימת רבי חיים שבתי דף מתוך ספר תשובותיו בכתב יד קודשו וחתימתו
ספרי קודש עתיקים ונדירים, סלאוויטא - זיטאמיר, חסידות, חב"ד, עותקים מיוחסים, ספרי גדולי ליטא, חותמות, חתימות, הקדשות, הגהות, מכתבים, כתבי יד, כתבי עת, לאדינו, ספרי ילדים, ציונות, פקסימיליות ועוד ועוד.
שימו לב מספר פריטים חשובים נשמטו ממקומם במהלך הכנת הקטלוג והם בסוף הקטלוג.
ממכירה זו עמלת בית המכירות 23% ואין עמלת אשראי
המכירה הסתיימה
|
פריט 25:
ספר סגולה. מהדורה ראשונה. העותק של האדמו"ר רבי יצחק מאיר ב"ר פנחס מבורשא. חומש "היכל הברכה" – ויקרא. עותק חסר ...
עוד...
|
|
|
נמכר ב: $150
מחיר פתיחה:
$
150
עמלת בית המכירות: 23%
למידע נוסף
מע"מ: 17%
על העמלה בלבד
|
ספר סגולה. מהדורה ראשונה. העותק של האדמו"ר רבי יצחק מאיר ב"ר פנחס מבורשא. חומש "היכל הברכה" – ויקרא. עותק חסר ופגום.
חומש ויקרא עם תרגום אונקלוס, רש"י וכו', ופירוש משכיל לדוד מרבי משה פרדו והפירושים "היכל הברכה" "ואוצר החיים".
מהרה"ק רבי יהודה יחיאל ספרין מקומארנא מחבר הספרים "עשירית האיפה", "נוצר חסד" ועוד. כולל שיר השירים עם תרגום אונקלוס, רש"י וערוגות הבושם מהמקובל רבי משה אוסטרער.
"מהדורה ראשונה". לעמבערג, תרכ"ו[1866], בדפוס של הנגידה פעסיל באלאבן, "במקור". 2 , ש', 15, ט"ו-ס"ב ד'; 2 שערים, לשיר השירים שער נפרד. "בעותק שלפנינו". ש', 11, 4, ט"ו – נ"ב, ודף נ"ז "בלבד". חסרים 2 השערים, ודפים נ"ג – ס"ב חוץ מדף נ"ז שכן נמצא פה.
ע"פ מפעל הביבליוגרפיה של יודלוב המספור והפירוט הם כך: [3], ש, [11]; [4], טו-סב דף. דף [3] בראש הכרך: הקדמת המחבר והסכמה (מאת ר’ יצחק אייזיק מזידיטשוב). ראינו דף זה "רק" בדפוסי-צילום של הספר. בטפסים המקוריים שראינו, דף [3] אינו נמצא, וכנראה נתלש. (ואנחנו מוסיפים או שבכלל "לא נכנס").
בתוך הספר מספר חותמות
האדמו"ר רבי יצחק מאיר הגר בן האדמו"ר רבי פנחס מבורשא.
ללא כריכה, בדפים א' – ד' חיסרון בטקסט על פני כל אורך העמוד, רובו נייר לבן, שוליים נאים, מדף מ"ו מנותק מהספר, מעט קרעים, מעט כתמים, באופן כללי רובו מצב טוב מאוד.
חומשים "היכל הברכה" להאדמו"ר רבי יצחק יהודה יחיאל ספרין אב"ד דק"ק קאמרנא, מספרי היסוד של ספרי החסידות ותורת הקבלה. חומשים אלו זכו לחביבות מיוחדת אצל האדמו"רים מכל החוגים (זידיטשוב, צאנז. הרש"ב מליובאוויטש ועוד). במכתבו של רבינו המחבר לאנשי ארץ אונגארן, אודות הפצת החומשים עם פירושו הקדוש, כתב המחבר את ברכתו המיוחדת וסגולת ספריו הקדושים: "... ומובטחני שכל מי שיהיה חומש שלנו בביתו ינצל מכל רע ומכל פגע רע ומחליים ומחסרון ויהי ביתו מלא ברכת ד' וכל טוב והצלחה ועושר וחיים ארוכים לו ולבניו... בבני חיי ומזונא וחסדים ורחמים והכרעת הכף לזכות ולחיים ארוכים". (סטפנסקי לחסידות מס' 218).
רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל סאפרין. היה האדמו"ר השני מקומרנא. נולד בתקס"ו בסאמבור שבגליציה לאביו רבי אלכסנדר סנדר סאפרין, מייסד שושלת קומארנא. מגיל צעיר ניכר בקדושתו, ומסופר כי החלה לפעם בו רוח הקודש. דודו, רבי צבי הירש מזידיטשוב החליט ליטול ממנו את רוח הקודש, על מנת שלא תפריע לו בלימודו ובעבודתו. מגיל צעיר היה נוסע לצדיקי דורו, בראשם החוזה מלובלין ורבי זאב וולף מז'בריז'. החוזה מלובלין העריכו מאד, וגילה חיבה גדולה מאד כלפיו. כשהגיע לגיל 12 נפטר אביו, והוא החל לנדוד ממקום למקום תוך כדי יסורים קשים. דודו, ר' צבי הירש מזידיטשוב פרש עליו את חסותו. לאחר שהתחתן, עבר לבית חמיו, רבי אברהם מרדכי מפינטשוב. יותר מאוחר עבר לחסות בצלו של רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא, בעל ה"אוהב ישראל". לאחר פטירתו, עבר לזידיטשוב, שם למד דודו, ר' צבי הירש. לאחר שנפטר דודו רבי צבי מזידיטשוב עבר לעיירה "קאמארנא", שם החלו לנהור אליו חסידים רבים ששמעו על צדיקותו וקדושתו. בתחילה התבטל בפני דודו רבי משה מסאמבור, ולאחר פטירתו החל לכהן כאדמו"ר בקומרנא.
גדולי אדמו"רי דורו, בהם רבי ישראל מרוז'ין ורבי משה צבי מסווראן העריכוהו וכבדוהו מאד. הוא הנהיג עדת חסידים בקומרנא, עד לפטירתו בי' באייר תרל"ד.
ספריו: זוהר חי- על הזוהר. היכל הברכה- על חמישה חומשי תורה. אוצר חיים- פירוש לתרי"ג מצוות בדרך הסוד. נתיב מצוותיך- הקדמה לס' אוצר חיים. כתם אופיר- על מגילת אסתר. נוצר חסד- על מסכת אבות. עצי עדן- על המשנה מעשה אורג- על המשנה פני זקן- על המשנה. פני זקן- פירוש על הירושלמי מסכת שקלים. עשירית האיפה- על הספרא. נדבת פי- פירוש על מסכת קינים, והערות לספריו 'פני זקן' עמ"ס שקלים ו'עשירית האיפה' על הספרא. שלחן הטהור- הלכות ומנהגים (כנהוג עד היום בקרב חסידי קומרנא). ספר אדם ישר- תפילות להנצל ממגיפה. דרך אמונה- "דברים הנצרכים לתורה ולעבודה". מגילת סתרים - הכולל שני חלקים: "ספר החזיונות" - כעין יומן של האדמו"ר ובו חזיונות, חלומות וסיפורים מתוארכים. הוא גם מדבר בו רבות על שרשי נשמות, ו"מעשה השם" סיפורים על הבעש"ט שרובם שמע מפי חותנו, רבי אברהם מרדכי מפינטשוב. ספר זה היה עד אמצע המאה ה-20 סודי ועבר בכתבי יד רק למעטים מחסידי קומרנא.
רבי יצחק מאיר האגר מבורשא. היה בנו של רבי פנחס מבורשא בן האמרי ברוך מויז'ניץ ולמעלה בקודש שולשת ויז'ניץ-קוסוב. מילא את מקום אביו בעיר סיגעט. נהרג בשואה, הי"ד.
חומש ויקרא עם תרגום אונקלוס, רש"י וכו', ופירוש משכיל לדוד מרבי משה פרדו והפירושים "היכל הברכה" "ואוצר החיים".
מהרה"ק רבי יהודה יחיאל ספרין מקומארנא מחבר הספרים "עשירית האיפה", "נוצר חסד" ועוד. כולל שיר השירים עם תרגום אונקלוס, רש"י וערוגות הבושם מהמקובל רבי משה אוסטרער.
"מהדורה ראשונה". לעמבערג, תרכ"ו[1866], בדפוס של הנגידה פעסיל באלאבן, "במקור". 2 , ש', 15, ט"ו-ס"ב ד'; 2 שערים, לשיר השירים שער נפרד. "בעותק שלפנינו". ש', 11, 4, ט"ו – נ"ב, ודף נ"ז "בלבד". חסרים 2 השערים, ודפים נ"ג – ס"ב חוץ מדף נ"ז שכן נמצא פה.
ע"פ מפעל הביבליוגרפיה של יודלוב המספור והפירוט הם כך: [3], ש, [11]; [4], טו-סב דף. דף [3] בראש הכרך: הקדמת המחבר והסכמה (מאת ר’ יצחק אייזיק מזידיטשוב). ראינו דף זה "רק" בדפוסי-צילום של הספר. בטפסים המקוריים שראינו, דף [3] אינו נמצא, וכנראה נתלש. (ואנחנו מוסיפים או שבכלל "לא נכנס").
בתוך הספר מספר חותמות
האדמו"ר רבי יצחק מאיר הגר בן האדמו"ר רבי פנחס מבורשא.
ללא כריכה, בדפים א' – ד' חיסרון בטקסט על פני כל אורך העמוד, רובו נייר לבן, שוליים נאים, מדף מ"ו מנותק מהספר, מעט קרעים, מעט כתמים, באופן כללי רובו מצב טוב מאוד.
חומשים "היכל הברכה" להאדמו"ר רבי יצחק יהודה יחיאל ספרין אב"ד דק"ק קאמרנא, מספרי היסוד של ספרי החסידות ותורת הקבלה. חומשים אלו זכו לחביבות מיוחדת אצל האדמו"רים מכל החוגים (זידיטשוב, צאנז. הרש"ב מליובאוויטש ועוד). במכתבו של רבינו המחבר לאנשי ארץ אונגארן, אודות הפצת החומשים עם פירושו הקדוש, כתב המחבר את ברכתו המיוחדת וסגולת ספריו הקדושים: "... ומובטחני שכל מי שיהיה חומש שלנו בביתו ינצל מכל רע ומכל פגע רע ומחליים ומחסרון ויהי ביתו מלא ברכת ד' וכל טוב והצלחה ועושר וחיים ארוכים לו ולבניו... בבני חיי ומזונא וחסדים ורחמים והכרעת הכף לזכות ולחיים ארוכים". (סטפנסקי לחסידות מס' 218).
רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל סאפרין. היה האדמו"ר השני מקומרנא. נולד בתקס"ו בסאמבור שבגליציה לאביו רבי אלכסנדר סנדר סאפרין, מייסד שושלת קומארנא. מגיל צעיר ניכר בקדושתו, ומסופר כי החלה לפעם בו רוח הקודש. דודו, רבי צבי הירש מזידיטשוב החליט ליטול ממנו את רוח הקודש, על מנת שלא תפריע לו בלימודו ובעבודתו. מגיל צעיר היה נוסע לצדיקי דורו, בראשם החוזה מלובלין ורבי זאב וולף מז'בריז'. החוזה מלובלין העריכו מאד, וגילה חיבה גדולה מאד כלפיו. כשהגיע לגיל 12 נפטר אביו, והוא החל לנדוד ממקום למקום תוך כדי יסורים קשים. דודו, ר' צבי הירש מזידיטשוב פרש עליו את חסותו. לאחר שהתחתן, עבר לבית חמיו, רבי אברהם מרדכי מפינטשוב. יותר מאוחר עבר לחסות בצלו של רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא, בעל ה"אוהב ישראל". לאחר פטירתו, עבר לזידיטשוב, שם למד דודו, ר' צבי הירש. לאחר שנפטר דודו רבי צבי מזידיטשוב עבר לעיירה "קאמארנא", שם החלו לנהור אליו חסידים רבים ששמעו על צדיקותו וקדושתו. בתחילה התבטל בפני דודו רבי משה מסאמבור, ולאחר פטירתו החל לכהן כאדמו"ר בקומרנא.
גדולי אדמו"רי דורו, בהם רבי ישראל מרוז'ין ורבי משה צבי מסווראן העריכוהו וכבדוהו מאד. הוא הנהיג עדת חסידים בקומרנא, עד לפטירתו בי' באייר תרל"ד.
ספריו: זוהר חי- על הזוהר. היכל הברכה- על חמישה חומשי תורה. אוצר חיים- פירוש לתרי"ג מצוות בדרך הסוד. נתיב מצוותיך- הקדמה לס' אוצר חיים. כתם אופיר- על מגילת אסתר. נוצר חסד- על מסכת אבות. עצי עדן- על המשנה מעשה אורג- על המשנה פני זקן- על המשנה. פני זקן- פירוש על הירושלמי מסכת שקלים. עשירית האיפה- על הספרא. נדבת פי- פירוש על מסכת קינים, והערות לספריו 'פני זקן' עמ"ס שקלים ו'עשירית האיפה' על הספרא. שלחן הטהור- הלכות ומנהגים (כנהוג עד היום בקרב חסידי קומרנא). ספר אדם ישר- תפילות להנצל ממגיפה. דרך אמונה- "דברים הנצרכים לתורה ולעבודה". מגילת סתרים - הכולל שני חלקים: "ספר החזיונות" - כעין יומן של האדמו"ר ובו חזיונות, חלומות וסיפורים מתוארכים. הוא גם מדבר בו רבות על שרשי נשמות, ו"מעשה השם" סיפורים על הבעש"ט שרובם שמע מפי חותנו, רבי אברהם מרדכי מפינטשוב. ספר זה היה עד אמצע המאה ה-20 סודי ועבר בכתבי יד רק למעטים מחסידי קומרנא.
רבי יצחק מאיר האגר מבורשא. היה בנו של רבי פנחס מבורשא בן האמרי ברוך מויז'ניץ ולמעלה בקודש שולשת ויז'ניץ-קוסוב. מילא את מקום אביו בעיר סיגעט. נהרג בשואה, הי"ד.
תפריט נגישות
