מכירה פומבית 4 חלק ב'
ספרי קודש מאוסף פרטי, ישראליאנה, יודיאקה, ספרים, ספרי אמנות, תמונות, שטרות, תקליטים
פנטיקואריו
צור קשר עם בית המכירות
27.11.18
פלמ"ח 12 ירושלים, ישראל
תנאי המכירה
הדגמת מכירה
המכירה הסתיימה
|
פריט 829:
מודעות רחוב - כנס ארצי של עסקני עולי ארצות המזרח ופעיליהם. ניסן תשט"ו 1955
עוד...
|
|
|
מחיר פתיחה:
$
10
עמלת בית המכירות: 15%
למידע נוסף
מע"מ: 17%
על העמלה בלבד
|
מודעות רחוב - כנס ארצי של עסקני עולי ארצות המזרח ופעיליהם. ניסן תשט"ו 1955
50 על 70 סמ׳ חיים משה שפירא היה מנהיגה הפוליטי של הציונות הדתית במשך שנים רבות ונציגה בממשלת ישראל. את שפירא ניתן לשייך בבירור לקו היוני בציונות הדתית. קו זה, שנדחק הצידה לאחר מלחמת ששת הימים לטובת תפיסת "אתחלתא דגאולה", שמובילה הרוחני היה הרב צבי יהודה קוק, היה דומיננטי לפניה, כפי שמעידה עובדת היותו של שפירא בעמדת הנהגה. שפירא התנגד לקיומם של הארגונים הפורשים, האצ"ל והלח"י, אף שהוא התפטר עקב ההתקפה על אניית הנשק והעולים אלטלנה. על פרשיות דיר יאסין וקיביה אמר: "זוהי דרך פסולה מבחינה יהודית. יהודים אינם יכולים לעשות כך". זאת בניגוד לקולות אחרים ב"פועל המזרחי", למשל קולו של שלמה זלמן שרגאי. בטרם החליט האו"ם על חלוקת הארץ היה שפירא בעמדת מיעוט בתנועתו כשתמך בהצעת החלוקה וגם כשדובר במהלכים צבאיים במלחמת השחרור צידד בעמדות מתונות ואמר "אל נלך בגדולות יותר מדי". לאחר הקמת המדינה תמך במתן זכות שיבה למאה אלף פליטים תמורת הסכם שלום. שפירא צידד בנסיגה לאחר מבצע קדש ואמר "קצת יותר ענווה, קצת פחות התרברבות וגאווה לא יזיקו לנו". באותו הקשר הזכיר את החלטתו של רבן יוחנן בן זכאי להידבר עם הרומאים. כפי שהעיד יצחק רבין, שפירא היה התקיף מבין המתנגדים לפתיחה ביוזמה התקפית במלחמת ששת הימים. "איך אתה מעז ללכת למלחמה כאשר כל התנאים הם לרעתנו", אמר לו. בעמדה זו הצטרפו לשפירא גם שריה האחרים של המפד"ל. אחר כך התנגד ליוזמה התקפית ברמת הגולן. עם זאת, היה לו חלק חשוב בהכללת שרי גח"ל ורפ"י בממשלת הליכוד הלאומי טרם המלחמה. בנאומיו של שפירא אחרי מלחמת ששת הימים הביע תמיכה מסוימת בתנועת ההתיישבות, אך אמר שפשרה בעתיד תתבסס על ויתורים טריטוריאליים. עם זאת, לא היה טעם לדון בכך לדעתו כל עוד הערבים מחזיקים בסרבנותם. דעה החלטית יותר הייתה לו בקשר לירושלים: "אין לעקור את בירת הנצח משלטונו של עם הנצח". כשהביעו תלמידי ישיבת מרכז הרב מורת רוח מגישתו המתונה, טען כי אין "להרחיקנו מעל ידידינו הספורים בעולם". הוא הסתייע בעמדתו המפורסמת של הרב יוסף דב סולובייצ'יק, שלפיה את ההכרעות המדיניות יש למסור למומחי הביטחון. על רקע זה פרץ פולמוס בינו לבין משה דיין, שתבע להחיל את החוק הישראלי על יהודה ושומרון. שפירא התנגד ודיין תהה: "כיצד יכול יהודי דתי להיות ותרן כזה". דיין אף ציין שדעותיו של שפירא אינן משקפות את הדעה הכללית במפד"ל.
