מכירה פומבית 31 יודאיקה, ישראלינה, ספרי אמנות, בולאות, נומיסמטיקה, פמניזם, שמאל, תקליטים ומטבעות עתיקים במחירי הזדמנות!!!
14.6.21
רחוב התעשיה 3, קומה 3. אזור תעשיה, רעננה/ 09-7670909/ 054-5561223, ישראל

*לא ניתן לבטל הצעות לאחר הגשתן !!!

*חשוב מאוד - יש לשלם ולאסוף את הפריטים תוך 7 ימי עסקים מיום המכירה !!!

*לתשומת לבכם - אי תשלום בזמן יגרום לביטול הזכיות וחסימת המציע בבית המכירות.

תודה רבה לכם ובהצלחה רבה !!!

המכירה הסתיימה

פריט 152:

"תכניותיו" של איגנאטייב ל'פתרון שאלת היהודים' וועידות נציגי הקהילות בפטרבורג בשנות תרמ"א-תרמ"ב - מאת ב'.דינור. ...

נמכר ב: $20
מחיר פתיחה:
$ 20
עמלת בית המכירות: 20% לפרטים נוספים
מע"מ: 17% על העמלה בלבד

"תכניותיו" של איגנאטייב ל'פתרון שאלת היהודים' וועידות נציגי הקהילות בפטרבורג בשנות תרמ"א-תרמ"ב - מאת ב'.דינור. תדפיס מ'העבר', רבעון לדברי ימי היהודים והיהדות ברוסיה, חוברת י', תל אביב, סיוון, תשכ"ג (1963). עוסק בשינויים בקהילות היהודיות ברוסיה בעקבות האנטישמיות והפוגרומים נגד היהודים בשנות ה 80 של המאה ה 19 ברוסיה (לאחר רצח הצאר אלכסנדר השני) ובוועידות נציגי הקהילות היהודיות ברוסיה שהתכנסו בפטרבורג. הקדשה בכתב יד של פרופ' דינור על הכריכה. חותמת של 'בית בר יהודה, משק יגור'.

דף ראשון מופרד מהחוברת, קרעים בשוליים, מצהיב. 

הרוזן ניקולאי פבלוביץ' איגְנאטְיֶיב מונה לשר פנים ברוסיה לאחר רצח אלכסנדר השני. הוא הוביל קו לאומני ואנטישמי במדיניותו. כדי להסיח את דעת הקהל מהמשבר הפוליטי ברוסיה בעקבות רצח אלכסנדר השני, עודד איגנאטייב פגיעה פיזית ביהודים, עניין שהוביל לסופות בנגב - כינוי לפוגרומים שנערכו החל באפריל 1881 ועד מאי 1882 ביהודי דרום-מערב האימפריה הרוסית (בעיקר בחבלי הארץ של אוקראינה של ימינו). הפרעות פרצו לאחר רצח הצאר אלכסנדר השני על ידי התנועה המהפכנית נרודניה ווליה, ולובו על ידי עיתונים אנטישמיים ונציגי השלטון. בשנה שבין רצח הצאר ועד להתגבשותה של מדיניות חדשה התחולל גל פרעות, אשר הגביר את גל ההגירה של היהודים מהאימפריה הרוסית (בעיקר לארצות הברית) וחיזק בקרב אחרים את ההכרה בצורך לתנועה יהודית לאומית.השלטונות ניסו לתלות את הקולר בצווארם של הקבוצות המהפכניות. אף הצאר, אלכסנדר השלישי, שירש את הכתר מאביו הנרצח, אמר זאת לנציגי היהודים שפנו אליו. עם זאת המשיכו פקידי השלטון לטעון שבעצם האשמה היא ביהודים עצמם. הגופים שהסיתו לפרעות אלו, בעידוד סמוי של השלטון, הגיעו מחוץ לחבלים אלה, מצפון האימפריה – מקורסק, ממוסקבה ומחארקוב.

לאחר שדעת הקהל העולמית החלה להביע את הזדעזעותה מהמאורעות המתרחשים ברוסיה החלה אף הממשלה להרגיש שיש לדכא את המהומות. איגנאטייב הבין שעליו לעשות מעשה, והחל להפעיל את המשטרה לדיכוי המהומות; 3,675 איש נאסרו, ומהם נמצאו אשמים 2,350, אך נגזרו עליהם עונשים קלים יחסית. במאי 1882 פוטר איגנאטייב מתפקידו, ומחליפו, הרוזן דמיטרי טולסטוי, נקט צעדים חמורים והצליח לדכא את הפרעות. 

במשך כל 14 שנות מלכותו היה אלכסנדר השלישי נוקשה כלפי היהודים. לאחר שביטאו הפרעות את זעם העם כלפי היהודים, הגיע תורו של השלטון, והחלה תקופת "הפוגרום הקר"; על היהודים נגזרו גזירות קשות בצורת אפליה והגבלות נוספות, שצמצמו עוד יותר את זכויותיהם של היהודים, שהיו בלאו הכי מוגבלות.

עוד במהלך הפרעות הקים איגנאטייב ועדות מחוזיות, שמטרתן "לברר את התנאים הקשים של התושבים הרוסים, שנגרמו על ידי התנהגות היהודים בעסקיהם". הוועדות כללו גם שני יהודים, למראית העין של הוגנות, אך עקב היותם במיעוט קולם לא נשמע ולא נחשב. השאלות שהועמדו בפני הוועדות היו בדבר פעולות כלכליות מזיקות של היהודים וכיצד יש למונען. המלצות הוועדות היו שורת הגבלות שיש להטיל על היהודים.

ה"סופות בנגב" הפכו אבן דרך בתולדות העם היהודי.

בין המתעוררים הראשונים לאחר הפרעות היו המשכילים היהודים, שהפרעות נגעו בהם באופן אישי. הפרעות גרמו ליהודה לייב פינסקר להתפכח מחלום ההשתלבות והאמנציפציה וב-1882 פרסם את רעיון האוטואמנציפציה בחוברת "אוטואמנציפציה!". הסופר מרדכי זאב פיירברג כתב את ספרו "לאן", המתאר את התלבטויותיו של צעיר משכיל יהודי לאחר "הסופות בנגב" וגל ההגירה בעקבותיו.

הפרעות יחד עם הקשיים הכלכלים בכלל, ובעקבות "חוקי מאי" בפרט, הביאו יהודים רבים לחפש מפלט בארץ אחרת – הרוב בחרו בארצות הברית. מתחילת הפרעות ועד פרוץ מלחמת העולם הראשונה היגרו מרוסיה כ-2.4 מיליון יהודים: 2 מיליון מתוכם לארצות הברית, 150,000 לבריטניה והשאר לארגנטינה (115,000), קנדה ודרום אפריקה. חלק מהם התארגנו להגירה במסגרת אגודת "עם עולם". המיעוט שתמך ברעיונות תנועת "חיבת ציון", בחר בהגירה לארץ ישראל; (כ-3 אחוז) עלו לארץ ישראל, והיוו חלק ניכר מן העלייה הראשונה והעלייה השנייה. חלק מהם התארגנו במסגרת אגודות "חובבי ציון" ו"ביל"ו".