צמד מכתבים אודות השירות בצבא העותומאני, מאת הרב ישראל פורת, קושטא תרע"ד 1914

צמד מכתבים אודות השירות בצבא העותומאני, מאת הרב ישראל פורת, קושטא תרע"ד 1914

במכתב זה מתגלה שהרב ישראל פורת יצא במיוחד לקושטא, מטעם העדה האשכנזית, כדי לפעול בשער העליון על השגת פטור לגיוס עבור תלמידי הישיבות. שני מכתבים אלה מלאים חומר רב, נכתבו בשפת-רמזים, כדי להעלים עין מהצנזור הטורקי.

חשוב מאוד עבור חוקרי היישוב בשלהי התקופה העות'מאנית.

שני מכתבים מלאי תוכן, וקטע בערבית.

השירות בצבאות של האימפריה מאז הקמתה היה זכות שהוקנתה רק למוסלמים. בני המיעוטים לא גויסו גם אם רצו להתגייס, וזאת בגין מעמדם החוקי הנחות כמתחייב ממסורת האסלאם; שהם כופרים במעמד של מאמינים בדתות מזויפות. יחד עם זאת דאג האסלאם להגנה על המיעוטים בתמורה לתשלום מס החסות, ה'ג'זיה'. בעקבות החלשות הצבא העותמאני במהלך המאות הי"ח והי"ט, היו בתוך חוגי השליטים שהעלו רעיונות לבטל את האיסור. לאחר כמה ניסיונות של הבקעת האיסור – מול חוגים שמרנים; קרתה מהפכה בשנת 1856, אז בוטלו מס הגיזה והאיסור על הלא-מוסלמים לשאת נשק. ובכך נפתחה הדרך של גיוסם לצבא. בו בזמן יצרו מנגנון של שיחרור משירות הצבא תמורת כופר כספי, שנקרא בשם 'בדלי עסכרי' (Bedeli askeri), והיה לתחליף הג'יזה.

קבלת האזרחות התורכית פירושה היה גיוס חובה לצבא, מאז הורחב חוק השירות הצבאי על כל אזרחיה הלא-מוסלמים של האימפריה

עם פרצת מלחמת הבלקן, בראשית תרע"ב, כבר החלה ניצנים של קריאה להתגייסות לצבא [על גיוס יהודים למלחמה באימפריה העות'מאנית, במאמרו של אייל ג'יניאו 'יהודים עות'מאנים! חושו להציל את מולדתנו! – יהודים עות'מאנים במלחמות הבלקן', פעמים, 106-105 (תשס"ו), עמ' 28-5.]

מתוך ארכיון הוועדה הספרדית אנו למדים על שתדלנות רבה להשגת פטור עבור תלמידי הישיבות. קול מהיכל ה' קורא לעזרה! אחינו מרחמנו... בחודש כסלו פנו שני אברכים אשכנזיים: ר' בן ציון אייזיק סג"ל ו-מרדכי בן מנחם שארלין, אל ר' חיים נחום, החכם באשי בקושטא שישתדל להשיג 'פטור' עבורם. הרב נחום פנה לר' משה פראנקו כדי לברר אליהם, האם אכן תורתם אומנותם. במענתו מט"ז בכסלו תרע"ב, מעיד הרב פראנקו שאכן מדובר בת"ח גדולים. בסיון תרע"ב פנה הרב פראנקו אל 'הרב הגאון המפורסם רב פעלים רבי יעקב דוב לענצר רב במלבורן', להפעיל שתדלנות נגד גזירת הגיוס. בו' בתמוז מתחנן לפני הרב חיים נחום שיציל את אברכי העיר, שם.

הגזירה נמשכה אל תוך שנת תרע"ג. במכתבו מיום י"א בחשון תרע"ג, מודה רבי משה פראנקו אל ר' חיים נחום אפנדי, רב הראשי של קושטא, על שתדלנותו לביטול חוק הגיוס ליהודים מבני 28 ועד 45. בטו"ב חשון מודה לרבי יעקב ב"ר יוסף חיים הבבלי ול'חכם באשי' של בגדאד, הלא הוא רבי אברהם הלל, על עזרתם לשחרור אחד מהגיוס. בט"ז כסלו קיבלו טלגרמה מאת ר' חיים נחום, על ביטול גזירת הגיוס. ובי"ח בכסלו תרע"ג שלח ה'חכם-באשי' מכתבי-תודה לשתדלנים רבים שתרמו לטובת היישוב: "ועתה כי שיל"ת חדלה המלחמה, ויהי שלום בין טורקיאה ואיטלאיה"

[1] דף, שני מכתבים שונים משני צידי הדף, 27 ס"מ. מצורף גזיר נייר בערבית.

מצב טוב מאד, סימני קיפול.