מכתב הראשל"צ הרב עוזיאל בנוגע למקווה בביהכ"נ 'ניסן בק'

מכתב הראשל"צ הרב עוזיאל בנוגע למקווה בביהכ"נ 'ניסן בק'

מכתבו של הראשל"צ רבי בן ציון מאיר חי עוזיאל אל 'המועצה דתית' בירושלים אודות סגירת המקווה בבית הכנסת המפורסם 'תפארת ישראל' שבעיר העתיקה הידוע בשמו 'ניסן בק'. ירושלים, ת"ש [1939].

בעת כתיבת המכתב, היה רק מקווה אחד (!) בעיר העתיקה, המקווה ב'ניסן בק'. במקווה זה השתמשו כל תושבי העיר העתיקה מדי יום שישי לרחצה ולטבילה. את המים במקווה היו מחליפים מפאת העניות הרבה רק פעמיים בשנה: בערב יום כיפור ובערב פסח. כנראה שהמצב הורע עד כדי סכנת סגירה ולכן מתריע הרב עוזיאל על המצב המסוכן בכך שישאירו את העיר העתיקה כולה ללא מקווה טהרה.

[1] דף נייר, 20X16 ס"מ. נייר מכתבים רשמי, מוקלד במכונת כתיבה בחתימת יד הראשל"צ ובתוספת תיקונים בכתב ידו.

מצב טוב: נקבי תיוק (תלושים). סימני קיפול וקמטים.

בית הכנסת המפורסם תפארת ישראל 'ניסן בק' (ביידיש: ר' נישע'ס שול) הוקם על ידי האדמו"ר מרוז'ין ונקרא "תפארת ישראל" על שמו. המסורת מספרת כי רבי ישראל תרם את הכסף לקניית המגרש בדחיפות, מאחר שאנשי הכנסייה הרוסית-פרבוסלבית עמדו לרוכשו על מנת לבנות בו כנסייה. על פי המסורת, הצאר הרוסי ניקולאי הראשון, שעמד מאחורי ניסיון הרכישה, רתח מזעם כאשר שמע שהיהודים הקדימוהו בשליחותו של רבי ישראל מרוז'ין, והכריז "פעם נוספת ניצח אותי היהודי ישראל פרידמן" (רבי ישראל נמלט מרוסיה מפני הצאר ניקולאי). בית הכנסת כלל גם בית מרחץ ומקווה בקומה תחתונה.

הרוח החיה בהקמת בית הכנסת היה ניסן ב"ק הוא היה גבאי ראשי בבית הכנסת עד למותו בשנת 1899. עקב כך נקרא בית הכנסת בפי תושבי ירושלים ביידיש: 'נישע'ס שול' כלומר בית הכנסת של ניסן ומכאן שמו השני של בית הכנסת 'ניסן ב"ק'. בניית בית הכנסת עלתה הון רב ובשלב מסוים אזל הכסף, ולא ניתן היה להשלים את הבנייה. כך נשאר בית הכנסת ללא כיפה. 

לפי האגדה הקיסר פרנץ יוזף בביקורו בארץ הביע את תמיהתו מדוע אין לבנין כיפה, על כך ענה רבי נייסן בק על אתר: "אדוננו הקיסר, בית הכנסת הסיר את כובעו לכבודך", התשובה אשר מצאה חן בעיני הקיסר והוא הודיע מיד שיתרום סכום של אלף פרנק צרפתי להשלמת כיפת בית הכנסת. 

הרבי מרוזין התבטא לפני הקמת בית הכנסת על חשיבותו, ואמר שבזמן שהיה בית המקדש קיים, היו התפילות של כל יהודי עוברות ועולות ממקום המקדש, ועתה, בזמן הגלות, יעברו התפילות דרך מקום בית הכנסת תפארת ישראל. יהודים רבים ברוסיה בהם צדיקים מפורסמים, קנו מקום ישיבה בבית הכנסת, חלקם בשל הסגוליות שבדבר - אף על פי שלא התכוונו לעלות לארץ ישראל.