פסק דין מנומק בחתימתם של שלושה מגדולי הדיינים הספרדים

פסק דין מנומק בחתימתם של שלושה מגדולי הדיינים הספרדים

פסק דין ארוך ומנומק בנוגע להוצאתם לאור של ספריהם של חכמי בבל ובראשם בעל ה'בן איש חי', בחתימת יד קדשם של שלושת גדולי חכמי הספרדים בדורות האחרונים: חכם סלמן חוגי עבודי, הרב יעקב מוצפי והרב מרדכי אליהו. ירושלים, תשל"א [1971]. ככל הנראה שלושת החכמים, גדולי חכמי בבל [-עיראק] כונסו יחד בכדי לדון בדין התורה המדובר היות שהוא עוסק בתורתם של חכמי בבל.

חכם סלמן חוגי עבודי [תרנ"ד-תשל"ג], הרב הראשי האחרון של בגדאד ובסוף ימיו אב בית דין בירושלים, וחבר מועצת הרבנות הראשית ובית הדין הרבני הגדול. ימים ולילות שהה בבית המדרש ובביתו ישן רק בלילי שבת. ניכר בחריפותו, בבקיאות בש"ס ופוסקים, נודע כנעים הליכות, בעל ענווה וצנוע. בשנת ה'תשי"א עלה לארץ ישראל ונשלח לעבוד בקרן קיימת בנטיעת עצים. באחד הימים ראה אותו אחד החכמים ומיד מינו אותו דיין בבית הדין הרבני בירושלים ולימים היה לראש אב בית הדין. 

הרב יעקב מוצפי [תר"ס-תשמ"ג], אב בית הדין של העדה החרדית הספרדית בירושלים. תלמיד הרב מנשה שהרבני יחד עם בן דודו הרב סלמאן מוצפי. כן למד תורה מפיהם של המקובל הרב אפרים הכהן, הרב שמעון אגסי והרב צדקה חוצין. כיהן כאב בית הדין של העדה החרדית הספרדית בירושלים. נודע כמתנגד חריף לציונות ואף אסר על השתתפות בבחירות לכנסת ישראל וקרא להשתתף בהפגנות של נטורי קרתא.

הרב מרדכי אליהו [תרפ"ט-תש"ע], נולד בעיר העתיקה בירושלים לאביו המקובל רבי סלמאן אליהו, שעלה מבגדד בהוראת רבו בעל הבן איש חי. כבר בגיל צעיר התמנה לדיין והיה לדיין הצעיר ביותר בארץ, בד בבד הוא עסק בקבלה. הוא נבחר לטפל בהעלאת ארונו של החיד"א לירושלים. בשנת תשמ"ג נבחר לראשון לציון ולרב הראשי לישראל. בשנותיו האחרונות היה ביתו תל תלפיות והמונים פנו אליו בבקשת עצה, הדרכה וברכה.

[1] דף נייר, כ 27X21 ס"מ. מוקלד במכונת כתיבה בתוספת תיקונים והגהות בכתב יד ובחתימת יד קדשם של הדיינים. 

מצב טוב מאוד: סימני קיפול.