ספר כפי אהרן – ירושלים, תרל"ד – העותק של רבי שמעון סופר אב"ד קראקא, בנו של ה"חתם סופר" – עם הקדשת המחבר רבי אהרן ...

ספר כפי אהרן – ירושלים, תרל"ד – העותק של רבי שמעון סופר אב"ד קראקא, בנו של ה"חתם סופר" – עם הקדשת המחבר רבי אהרן עזריאל – חתימה והגהות רבי אלעזר משה הלוי הורביץ מקראקא
ספר כפי אהרן, חלק ראשון, שו"ת וחידושים מאת רבי אהרן עזריאל. ירושלים, [תרל"ד 1874]. דפוס רבי ישראל בק.
העותק של רבי שמעון סופר אב"ד קראקא, בנו של ה"חתם סופר".
בשער הספר, הקדשה נאה בכתב-יד וחתימת המחבר רבי אהרן עזריאל (מגדולי חכמי הספרדים בירושלים), אל הגאון רבי שמעון סופר אב"ד קראקא. רישום בעלות מאוחר יותר, בחתימת רבי אלעזר משה הלוי איש הורביץ [מלמדני קראקא]. בגליונות הספר עשרות הגהות קצרות וארוכות בכתב-יד [כנראה בכתב-ידו של הרב הורביץ הנ"ל].
הגאון המקובל רבי אהרן עזריאל (תקע"ט-תרל"ט), מגדולי חכמי ירושלים. ראב"ד בית הדין, ראש ישיבת "שבת אחים" שנוסדה בביתו, ומראשי ישיבת המקובלים "בית אל". נפטר בעיר יפו ועל מצבתו שם נכתב: "...ראב"ד... מראשי סנהדראות, דומה למלאך ה' צבאות, הרב המופלא המקובל האלוקי... כמהר"ר אהרן עזריאל... בעל המחבר כפי אהרן".
הגאון רבי שמעון סופר מקראקא (תקפ"א-תרמ"ג), בנו ותלמידו של ה"חתם סופר", מגדולי דורו, גאון מופלג, קדוש וטהור מנעוריו. היה מוחזק אצל אביו כזך הרעיון והשכל, והיה סומך על סברותיו מגיל צעיר. עסק גם בתורת הקבלה עפ"י עצת אביו. כיהן ברבנות מטרסדורף ובשנת תרכ"א נתמנה לאב"ד קראקא. מראשי היהדות האורתודוקסית בגליציה, כיהן גם כציר בפרלמנט בוינה. ספריו "מכתב סופר" – שו"ת וחידושים על הש"ס, דרושים וחידושים על התורה.
רבי אלעזר משה הלוי הורביץ מקראקא (תרכ"ח-תש"ג – נספה בשואה, אנצ' לחכמי גליציה, ב', עמ' 172-173), תלמיד חכם מופלג מלמדני העיר קראקא. מחבר הספר "טוב עין" על תלמוד ירושלמי מסכת יבמות (קראקא, תרצ"ה). בנו הגדול של רבי חיים אריה ליב הורביץ אב"ד קראקא, בעל "חיי אריה", וחתן-נכדתו של ראב"ד קראקא רבי אברהם נפתלי הירץ יענער.
ההקדשה של רבי אהרן עזריאל חתומה: "... מאת נא"ה הצעיר המחבר ס"ט". בתשובות שבספר עצמו חותם המחבר בפסבדונים אחר: "אענ"ה ס"ט". מעניין לציין להקדמתו השניה של המחבר לספר, בה מספר רבי אהרן עזריאל על מחלתו הקשה בזמן הדפסת הספר, ועל רפואתו הפלאית לאחר התגלות הרש"ש הקדוש אליו בחזון לילה בליל היארצייט של הרש"ש – י' בשבט תרל"ד. בחלומו סיפר אהרון עוזיאל לרש"ש על הדפסת ספרו "כפי אהרן" שלפנינו: "...ויהי בחצי הלילה, והנה נגלה אלי איש, תוארו כמלאך ה'... אמרתי לו, מי אתה אדוני? השיב לי, אני שלום מזרחי... שאל אותי בפנים שוחקות בזה הלשון, שמעתי שאתה מדפיס ספר א'. השבתי לו כן אדוני... הנני מעלה עתה על מזבח הדפוס קונטריס קטן קראתיו בשם 'כפי אהרן'... אמר לי, אמור לי מדוע אתה חותם אענ"ה. השבתי לו, כי שם רמז שמי הקטן ומשפחתי ושם מר אבי ז"ל... אמר לי בפנים שוחקות עוד יש ט'[עם] אחר לחתימה, אהרן עזריאל ניסי ה', ותיכף הלך מלפני. ואני נתעוררתי מתרדמתי... אז אמרתי אין ס'[פק] כי יום בשורה היום הזה... ותלי"ת כן היה לי, כי מעט מעט נתחזקתי והנני היום בקו הבריאות" [אולי גם חתימתו שלפנינו, בראשי התיבות "נא"ה" – רומזת למילים "אהרן ניסי השם", לזכר אותו חלום].
[4], קעח דף. 28 ס"מ. רוב הספר על נייר איכותי. מצב טוב. כתמים ובלאי. מעט קרעים ללא פגיעה בטקסט. סימני עש. כריכה ישנה (לא מקורית).
ש' הלוי, מס' 211.
ב"התנצלות המדפיס" רבי ישראל בק [מתלמידי רבי לוי יצחק מברדיטשוב ורבי ישראל מרוז'ין], הוא כותב מעט עניני קבלה נעלים ומרוממים, ובסוף דבריו הוא מספר על קדושת הספרים שנדפסו בבית דפוסו: "... והדפיס[!] שלי הוא קודש, כי כל האותיות וכל הכלים הנצרכים המה כולם נעשים ע"י [על ידי], ובכל הדפיס[!] שלי לא נמצא אפילו אות אחת שנעשה ע"י אחרים וכ"ש [וכל שכן] אותיות שנעשה ע"י גוים, כי האותיות המה קדושים, וצריכים לכוון בעת עשיתם שבהם נברא העולם... על כוונת בצלאל שהיה יודע לצרף אותיות שנבראו בהם שמים וארץ...".