ספר ליקוטי הלכות (למוהרנ"ת מברסלב) - סט של כל החלקים - מהדורות ראשונות

ספר ליקוטי הלכות (למוהרנ"ת מברסלב) - סט של כל החלקים - מהדורות ראשונות
ספר ליקוטי הלכות, ביאורים וחידושים על סדר ארבעת חלקי שולחן ערוך - על דרך עבודת ה', מיוסד על תורת רבי נחמן מברסלב, מאת רבי נתן ברסלב (מוהרנ"ת), תלמידו המובהק של רבי נחמן. [יאס]-זולקווא-לבוב, [תר"ג-תרכ"א] 1861-[1843]. סט של כל חלקי הספר - שבעה חלקים בשמונה כרכים. מהדורות ראשונות.
"ליקוטי הלכות" הוא מן החיבורים המיוחדים בתורת ברסלב, בו נותן רבי נתן מברסלב ביאור חסידי וקבלי, עם הנהגות מעשיות לעבודת השם, על סדר הסימנים והסעיפים בשולחן ערוך, על פי דרכו המיוחדת של רבו - רבי נחמן מברסלב. מוהרנ"ת התבטא על ספריו אלו, כי בעריכתם ובכתיבתם הורגשה "התנוצצות אלוקית". גם בנו של רבי נחמן חזן מטולטשין (עורך הספרים, ראה להלן), סיפר על אביו: "שכמה פעמים ברוב הרגשתו והתנוצצות אלוקות שזרחה עליו, מחמת זה הוכרח להניח את הקולמוס מתוך ידו ולפסוק לגמרי מהכתיבה" – ראה להלן.
תהליך ההדפסה נמשך על פני כעשרים שנה. הכרך הראשון בלבד נדפס בחיי המחבר רבי נתן מברסלב, בעיר יאסי, והכרכים הבאים נדפסו לאחר פטירתו, בזולקווא ובלמברג (לבוב). ספרים אלו זכו למהדורות רבות כבר בשנים הראשונות לאחר הדפסתם. עד ימינו אלה נדפסות מהדורות נוספות לספר קדוש זה.
רבי נחמן חזן מטולטשין (תקע"ד-תרמ"ד) - תלמידו המובהק של רבי נתן, היה זה שערך את כתביו לדפוס. הוא עסק במסירות עצומה בהעתקת כתבי רבו רבי נתן, בהכנתם לדפוס ובהדפסתם. בנו של רבי נחמן, רבי אברהם מטולטשין, בעל "ביאור הליקוטים", מספר בכתביו על אביו רבי נחמן ועל המסירות שבה עסק בעריכת הכתבים לדפוס, ועל כי במהלך הכתיבה זכה להרגיש התנוצצות אלוקית: "ספרי לקוטי הלכות... וברוב הרגשת אבי ז"ל שזכה להרגיש בהם, קבל על עצמו עניות מופלג ועצום כמה שנים, וטרח ויגע להעתיק כל הששה כרכים באופן שיהיו ראויים לדפוס מהם... ולא קבל על זה פרס ומעות ממוהרנ"ת ז"ל אפילו פרוטה אחת... ושמעתי מאתו, שבעת גמרו את כתיבת ספרי לקוטי הלכות, שאל אותו פעם אחת מוהרנ"ת ז"ל: ההרגשת בספרי התנוצצות אלוקות?... והשיב לו: הן! והיה מבואר מדבריו, שכמה פעמים ברוב הרגשתו והתנוצצות אלוקות שזרחה עליו, מחמת זה הוכרח להניח את הקולמוס מתוך ידו ולפסוק לגמרי מהכתיבה". בהמשך מספר רבי אברהם על תלאות ההדפסה שעבר אביו בהדפסת הכרך הראשון: "ואחר כך חגר את מתניו להדפיס על-כל-פנים את הכרך הראשון, אורח חיים חלק א', אבל על זה נתעורר מוהרנ"ת ז"ל לתן לו קצת על הוצאות הדרך לעיר יאס שבמדינות וואלאכייא. וזוגתו... נסעה לברסלב להודיע למוהרנ"ת ז"ל, שאם לא יספיקה על-כל-פנים בלחם צר ומים לחץ, תגווע חס ושלום ברעב היא וזרעה... ואבי ז"ל בעצמו, בכל משך הדרך הרבה מאד לצמצם ולמעט בהוצאות, וגם בתחילת הדרך הלך רגלי כמה פעמים, כי גם הוצאת הדפוס בעצמה היתה קשה וכבד על מוהרנ"ת ז"ל, כפי עוצם עניותו והסתרתו מאנשי תבל" (כוכבי אור, ירושלים, תשס"ט, עמ' רפב-רפג). 
המחבר: רבי נתן שטרנהארץ מנמירוב – מוהרנ"ת מברסלב (תק"מ-תר"ה 1780-1844), תלמידו המובהק ומפיץ תורתו של האדמו"ר רבי נחמן מברסלב, ומנהיגה של חסידות ברסלב לאחר פטירת רבו. גילם בחייו דמות מובהקת של "תלמיד", ובדומה לרבינו חיים ויטאל שהיה מפיץ ומגלה תורת רבו האר"י, כך גם רבי נתן היה מגלה ומפיץ תורת רבו לכל העולם. ערך והדפיס את חיבורי רבו (בהם: ליקוטי מוהר"ן, ספר המידות, סיפורי מעשיות, ועוד). מסופר כי רבי נחמן אמר כי לולא רבי נתן לא היה נשאר אפילו דף אחד מספריו. חיבוריו הם פיתוח וביאור לתורת רבו מוהר"ן. יצירתו העיקרית היא הספר שלפנינו "ליקוטי הלכות". רבי נתן נודע מנעוריו כלמדן מופלג, עובד ה' במסירות נפש ובהתעוררות גדולה. תפילותיו וקדושתו נודעו בישראל. תולדותיו נכתבו בהרחבה בספר "חיי מוהרנ"ת" ובספר "באש ובמים – תולדות מוהרנ"ת", ירושלים, תשנ"ו.
שבעה חלקים בשמונה כרכים (החלק השלישי של אורח חיים - מחולק כאן לשני כרכים). כרך ראשון (אורח חיים, חלק ראשון): [2], קיז, [1] דף. כרך שני (אורח חיים, חלק שני): ללא דף שער (ראה להלן כרך שלישי). עו, עט-קח; סו דף. דפים עז-עח חסרים והושלמו בכתב-יד. כרך שלישי (הלכות שבת-הלכות ראש חודש): [1], נד; יח דף. חסר דף נה. בראש כרך זה נכרך בטעות דף השער של החלק השני. כרך רביעי (הלכות פסח-הלכות מגילה): ה, [6], יד-מז, מד-מט, [2], נו-סא, [2], סד-פא, עא-עד; ז-יד דף. ספירת דפים משובשת במיוחד. חסרים דפים סב-סג (במקומם מופיעים פעמיים דפים ס-סא), וכ-6 דפים מספירת הדפים האחרונה (מתוכם שני הדפים האחרונים). כרך חמישי (יורה דעה): [2], רסז דף. כרך שישי (אבן העזר): [2], לח; י דף. כרך שביעי (חשן משפט, חלק ראשון): [2], [8], עט; קיט דף. שיבוש בסדר דפים סט-ע ודפים עה-עו בספירת הדפים הראשונה. [8] דפי המפתחות נכרכו שלא במקומם, בתחילת הכרך. כרך שמיני (חשן משפט, חלק שני): [2], ג, ה-כג; [39]; [35]; יח דף. גודל דפים משתנה, 21-26 ס"מ. מצב משתנה בין הכרכים, טוב-בינוני. כתמים. כתמי רטיבות. סימני עש, עם פגיעה בטקסט בחלק מהכרכים (לרוב פגיעה קלה). חיתוך דפים במספר מקומות עם פגיעה בטקסט. קרעים במספר מקומות, חלקם משוקמים. בדפים בודדים קרעים עם חסרון ופגיעה בטקסט. ייתכן ומספר דפים בסוף הכרך השביעי הושלמו מעותק אחר. חותמות ורישומים. כריכות חדשות (רובן כריכות עור), לא אחידות.
סטפנסקי חסידות, מס' 273-279.
מקום ושנת הדפוס של החלק הראשון נרשם כאן על פי עלים לתרופה (מכתבי מוהרנ"ת), ברדיטשוב תרנ"ו, מכתבים שעג-תיז; שיחות וסיפורים (חזן), ירושלים [תרע"ג], סי' מז; נוה צדיקים, בני ברק תשכ"ט, עמ' פח, צח-קיב. וגם: יוסף ווייס, הספר הנשרף לר' נחמן מברסלב, קרית ספר, מה, עמ' 270, הערה 77; י' יודלוב, מהדורה ראשונה של 'לקוטי הלכות חלק אורח חיים', קרית ספר, סב, עמ' 933-935.
על פי יודלוב, שם, החלק השני של אורח חיים נדפס בשנת תר"ז בערך, ודף השער נוסף (לחלק מהטפסים) מאוחר יותר.
לפירוט ביבליוגרפי נוסף על חלקי המהדורה, ראה: ג' שלום, אלה שמות, ירושלים תרפ"ח, עמ' 9-11, מס' 21-27.