ספר דגל מחנה אפרים – קוריץ, תק"ע – מהדורה ראשונה – העותק של האדמו"ר רבי אלתר בידרמן מלעלוב-סוסנוביץ

ספר דגל מחנה אפרים – קוריץ, תק"ע – מהדורה ראשונה – העותק של האדמו"ר רבי אלתר בידרמן מלעלוב-סוסנוביץ
ספר דגל מחנה אפרים, על סדר התורה בדרך החסידות, מאת רבי משה חיים אפרים אשכנזי אב"ד סדילקוב, נכד הבעש"ט. קוריץ, תק"ע [1810]. מהדורה ראשונה.
העותק של האדמו"ר רבי אלתר בידרמן מלעלוב-סוסנוביץ - בדף השער חתימת ידו (בעיפרון) וחותמותיו השונות. האדמו"ר רבי אלתר בידרמן (תרכ"ב-תרצ"ג) נולד בירושלים לאביו הרב הצדיק רבי אלעזר מנחם מענדיל מלעלוב ונקרא שמו בישראל "אברהם בצלאל נתן נטע", אך שם כינויו הוא "אלטער". בשנת תרנ"ד נסע לפולין והנהיג קהל חסידים בעיר סוסנוביץ בפולין, והיה מכונה "דער ארץ ישראל רבי".
מספרי החסידות המוקדמים. ספר זה הוא מן המקורות הראשוניים והמוסמכים ביותר של תורת הבעש"ט, אותה ינק ישירות מפיו המחבר הקדוש רבי משה חיים אפרים מסדילקוב (נפטר בתק"ס), שהיה נכדו – בן-בתו הצדקנית מרת אדל. על נכדו זה כתב זקנו הבעש"ט באגרתו הידועה לגיסו רבי גרשון מקיטוב בשנת תקי"ב: "נכדי החתן החשוב כ' אפרים עלוי גדול בתכלית הלימוד". 
הסכמות גדולי החסידות: רבי לוי יצחק מברדיטשוב, המגיד רבי ישראל מקוזניץ, רבי יעקב יצחק הלוי הורוויץ ה"חוזה" מלובלין, רבי אברהם יהושע העשיל אב"ד אפטא ובעל ה"באר מים חיים". בסוף הספר "לקוטים" מהבעש"ט וכן "החלומות שנמצא בכ"י הרב הקדוש זללה"ה".
גדולי החסידות הפליגו בדבר קדושתו של הספר ובסגולתו לעורר את הקורא בו ליראת שמים, וכפי שכתב רבי לוי יצחק מברדיטשוב בהסכמה לספר: "מובטחני שעל ידי החיבור הלז יתלהב לבב אחינו בני ישראל לעבודת הבורא ברוך הוא וברוך שמו".
כל כותבי ההסכמות מדגישים את ייחוסו של המחבר כ"נכד הבעש"ט", וכי הספר מלא ביסודות תורתו של סבו הבעש"ט. מחותנו ה"באר מים חיים" כותב בהסכמה על המחבר וספרו: "בוצינא קדישא... נכד של האיש אלקי אשר לו דומיה תהלה הרב ר' ישראל בעש"ט, ובפרט שבפעם נמצא דברי הריבש"ט מעורב בהן, אשר ניצוץ אחד שלו מתפשט לכמה ניצוצין ושבילין דאורייתא... וה' יזכינו לראות הספר הנאה הלז בהדפסתו, ולקרות בו שתים ושלש דלתות כדי להנות מזיו הוד המתחדש בעולם...".
[2], קיד דף. 21 ס"מ. נייר ירקרק. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. סימני עש. קרעים ופגמים משוקמים בהדבקות ובמילוי נייר בדפים הראשונים והאחרונים, עם פגיעות קלות בטקסט בדפים האחרונים. יתכן שהעותק מורכב משני עותקים (דף השער ודף ההסכמות שונים מהדפים שאחריהם). חותמות האדמו"ר בשער, בדף השני ובדף האחרון. חותמות שונות. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 128; סטפנסקי ספרי יסוד, מס' 383.