מכתב היסטורי מרבני "עץ חיים" בעניין הסכמתם ללימוד השפה הערבית בת"ת על פי תכנית מונטיפיורי - פולמוס – [תרל"ח]

מכתב היסטורי מרבני "עץ חיים" בעניין הסכמתם ללימוד השפה הערבית בת"ת על פי תכנית מונטיפיורי - פולמוס – [תרל"ח]

מכתב שכתבו גבאי ומנהלי הת"ת וישיבת עץ חיים בירושלים אל רבי שמחה בונם סופר אב"ד פרשבורג, בעל 'שבט סופר', בנו של ה'כתב סופר'.

במכתב כותבים רבני עץ חיים על נדבתו של "השר הצדיק סיר משה מונטיפיורי", אשר תרם סכום כסף על מנת לשכור מלמדים יראי ד' שילמדו את נערי הת"ת את השפה הערבית הנהוגה בארץ, אותם "אשר לא יצלחו לתורה". למען יצליחו אחרי צאתם מהת"ת ליהנות מיגיע כפם.

חזונו של מונטיפיורי היה למעט ככל האפשר את החלוקה, וממילא את העוני הרב ששרר בירושלים. רבני עץ חיים מכירים בכך שיש תלמידים שיידרשו לצאת מעולם הישיבה, ויצטרכו לפרנס עצמם מיגיע כפיהם, ולצורך זה השפה הערבית תסייע בעדם, וכל זאת "בהסכם וברצון גאוני עירנו".

הגם שהדבר נעשה בהסכמת רבני ירושלים, אחדים מכולל אונגרין "ויקנאו קנאת התרמית... ויאמרו להכות נפש כל אשר ייתן יד לדבר הזה". בגלל התנגדותם הסכימו רבני עץ חיים לוותר על התכנית, אולם אנשי כולל אונגרין הכריזו חרם שלא לשלוח את בניהם אל בתי הת"ת, ועל המלמדים מבני כוללם שיעזבו את עבודתם בת"ת. רבני עץ חיים מתארים את כאבם הגדול, ומסיימים: "הה! על שבר בית עמנו, אוי לירושלם על נפלה פלאים!".

הנמען, ה'שבט סופר', היה למעשה אחד מהדמויות מאחורי קיומו של כולל אונגרין בירושלים, ולכן הפניה אליו: "ידענו כי לא לשוא נשמיע דברינו, כי מי כמוהו אשר לו העוז לייסר את אלה באמרי פיו, ולמנעם מחלל שם שמים, וזכר ירושלם בפרהסיא".

הכותבים מציינים כי הרעיון המקורי של מונטיפיורי לא יצא אל הפועל. "הודענום כי לא נוסיף עוד תת מקום לחפץ השר הצדיק שי', ואת כספו השיבונו אליו בבושת פנים". בכל אופן כבר נגרם פירוד בירושלים, והם מבקשים מהגאון "לייסר החוטאים באמרי פיו, ולהציל כבוד ירושלים מיד מחלליה".

מעניין שרבני עץ חיים, ובראשם רבי משה נחמיה כהנוב, הרב מחסלביץ, הסכימו לרעיונו של מונטיפיורי, וזאת על אף שחתמו בשנת תרל"ג על החרם נגד לימוד שפות זרות בת"ת.

על פולמוס לימוד הערבית בעץ חיים נכתב רבות באותה התקופה, בעיתונים ובקונטרסים מיוחדים, וכן בספרות המחקר בת זמננו. לפנינו מסמך מקורי של רבני עץ חיים המגוללים את קורות הפרשה מתחילתה ועד סופה (עוד על פרשיה זו ראו: "פולמוס החינוך בישוב הישן", בתוך: שנה בשנה, תשכ"ו).

המכתב כתוב בכתב יד נאה. בשולי המסמך חתימה קרועה, אשר על פי הידוע לנו ממכתבים דומים זוהי כנראה חתימתו של רבי משה נחמיה כהנוב, ראש הת"ת עץ חיים.

חיסרון בתחתית המסמך עם חיסרון של מילים בודדות ושל רוב החתימה