"ובפרט כעת שצריכין עמנו לרחמי שמים והגנה מרובה, זכות התורה יוכל הרבה להגין עלינו". מכתב ארוך ומיוחד ממרן ה'חפץ ...

"ובפרט כעת שצריכין עמנו לרחמי שמים והגנה מרובה, זכות התורה יוכל הרבה להגין עלינו". מכתב ארוך ומיוחד ממרן ה'חפץ חיים' זצ"ל להחזקת התורה בעת מלחמת העולם הראשונה. תרע"ה(1915).

"ובפרט כעת שצריכין עמנו לרחמי שמים והגנה מרובה, זכות התורה יוכל הרבה להגין עלינו". מכתב מיוחד ממרן ה'חפץ חיים' זצ"ל להחזקת התורה בעת מלחמת העולם הראשונה. תרע"ה(1915).

תוכן: מכתב ארוך יחסי וחשוב אודות החזקת ישיבתו הק' בראדין בעת מחמת העולם הראשונה. המכתב מופנה להרבנים המופלגים רבי מרדכי צפנת ורבי ישעיה קושעל שהיו עושים ומעשים תמיד לישיבה הק' בראדין.

במכתבו מביע מרן את תודתו בעד שליחתם מעות לישיבה, "וגודל תשואות חן חן לכבודם עבור השתדלותם ועבודתם לטובת המצווה שתמיד מסורים הם לזה, ובפרט בעת הנוכחית שמצב החזקת הישיבה נתדלדל ונהרס ממהומת הזמן, והלומדים נשארו בלי אמצעים למחייתם, זהו ממש פקוח נפשות".

מרן מוסיף לכתוב: "ומתאמצים אנו בכל כוחותינו.. לבל יושבת חלילה מקום התורה המפואר הזה, שזהו מבצרינו ומחסינו תמיד, ובפרט כעת שצריכין עמנו לרחמי שמים והגנה מרובה, זכות התורה יוכל הרבה להגין עלינו".

מרן מסיים: "ואבקשם לימים הבאים לבל יסירו חסדם לטובה.. למען קיום בית מקדש ד' הזה, ולמען פקוח נפשות היקרים הנמצאים בו, השוקדים על התורה יומם וליל".

רקע של ישיבת ראדין בתקופת מלחמת העולם הראשונה: אחרי פרוץ המלחמה בין גרמניה ורוסיה ב-1914 דאג החפץ חיים ממעשי הכיבוש הגרמני וההשפעה שתהיה לו על הישיבה. כמו כן היה קיים חשש שהעיר תנותק מרוסיה וכך ייחסם מקור ההכנסה שלה. ב-1915, כשהרוסים נסוגו והצבא הגרמני התקרב לראדין התקבלה החלטה שהישיבה תתפצל לשתיים. חלק אחד יישאר בראדין והשני ינוע לתוך רוסיה. רוב התלמידים, כולל החפץ חיים, חתנו, הרב אלחנן וסרמן והרב טרופ עזבו את ראדין והמיעוט ובתוכו הרב משה לנדינסקי והמשגיח הרוחני הרב יוסף לייב ננדיק נשארו. החלק השני של הישיבה התיישב בסמילוביץ במחוז מינסק. בתקופה זו כיהן בישיבה כר"מ הרב אלחנן וסרמן והוא מסר בה שיעור יומי, וכן הרב שלום בן ציון פלמן רבה של זאגר (ידידו של הרב וסרמן מתקופת טלז) שמסר בה שני שיעורי עיון בשבוע.

ב-1916 חיפשו מקום מפלט חדש, כשאזור הקרבות התקרב, והישיבה נעה עמוק יותר לתוך רוסיה, לשומיאץ שבמחוז מוהילב ואחרי כן בסנוֹבסק במחוז צ'רניגוב שבאוקראינה. הכוחות הגרמניים כבשו את מינסק ב-1918. הייתה זאת תקופה סוערת, כשהשלטונות אוסרים תלמידים מהישיבה ששוחררו רק אחרי מאמצים רבים והוצאות כספיות גדולות. עם עליית הקומוניזם המצב לא היה עתיד להשתפר. אחרי שהשלטונות גרמו לכך שהישיבה לא תוכל לשרוד ברוסיה היא פנתה לפולין לכיוון ראדין.

פירוט: דף משבצות כפול. כתוב ברובו על צדו האחד וסיומו בצידו השני. מידות: 20\13 ס"מ. כתב יד סופר, ועצם חתימתו בכתי"ק "ישראל מאיר הכהן מראדין", +חותמתו. סימני קיפול. מצב טוב מאוד.