ארכיון משפחת לאנדסברג עתירת היחס, מפוזנן - אוצר בלום של כתבי-יד תורניים והיסטוריים. פוזנן (פוזנא), המאות ה 19-18

ארכיון משפחת לאנדסברג עתירת היחס, מפוזנן - אוצר בלום של כתבי-יד תורניים והיסטוריים. פוזנן (פוזנא), המאות ה 19-18
ארכיון ענק של כתבי-יד בני משפחת לאנדסברג מפוזנן - משפחה רבנית רמת יחס, שבניה לדורותיהם שימשו בתפקידי מפתח ברבנות בפוזנא, ובהשתדלותם מונה הגאון רבי עקיבא איגר לכהן ברבנות פוזנא. בני משפחה רמת יחס זו היו תלמידים וחברים לגאון רבי עקיבא איגר, ואף היו מחותנים עמו.

בארכיון שלפנינו:

* [126] דפים, רובם כתובים משני צדיהם. המכילים מכתבים מאת ראש המשפחה הגאון רבי שלמה זלמן פוזנר–לאנדסברג. המכתבים ממוענים אל בני משפחתו: הוריו, אחיו, אחיותיו, ושאר יוצאי חלציו. המכתבים עוסקים בנושאים משפחתיים; תורניים; תיאורי חיי הקהילות; מאורעות פנים קהילתיות; חדשות חוץ המשפיעות על חיי הקהילה; תיאורי מלמדי תינוקות, ומורי הוראה ועוד. המכתבים מתוארכים בין השנים: תקס"א-תר"ך [1801-1860].

דוגמה למספר נושאים בהם עוסקים המכתבים: תיאור חי אודות חקיקת החוק לגיוס בחורי ישראל לצבא הרוסי; תיאור מצמרר משנת תקפ"ח; מכתב לבנו בו הוא מבקש שיפרוש בשמו "אצל אדמו"ר הגאון החסיד כמוהר"ר עקיבא נ"י" [איגר]; במכתב אחר משנת תקפ"ד, הוא כותב ביותרת הכבוד: "תדרוש שלום קדושתו ברתת וחיל הראוי, ממני הבלתי כדאי למצוא חן בזכרונו הטהור"; פרטים אודות מחותנו "הרב הגדול הגביר מוהר"ש איגר"; פרטים רבים אודות הפריצים בעלי המחוזות במדינה.

* [9] עמ', בכתב ידו של רבי משה בנו של רבי שלמה זלמן לאנדסברג, דיין בפוזנן ותלמידו המובהק של הגאון רבי עקיבא איגר. המכתבים מכילים תיאור מלבב ומעניין של העיר פוזנן. התיאור נכתב בצורה פיוטית וקולחת. בצירוף 'פסק-דין' שהיה קשור עמו.

* כ-[180] עמ'. דרשותיו של הגאון רבי אליהו לאנדסברג על כל מעגל השנה, שדרש בין השנים תק"ך-תקמ"א [1760-1781]. דרשותיו מתובלים בהלכות פסוקות, דרוש ומעט פלפול. מידי פעם הוא מזכיר פרצות ביהדות שיש לתת עליהן את הדעת ולגודרן. הוא גם מביא מאמרים בשם אביו ולמעלה בקודש.

* [19] דף. מכתביו של רבי לייביש בנו של רבי שלמה זלמן לאנדסברג, רובם אל אחיו רבי משה הנזכר לעיל.

רבי שלמה זלמן פוזנר – לאנדסברג [נפטר בשנת תרכ"ג], תלמיד חכם מופלג ועתיר היחס. רבי שלמה זלמן היה מחבר פורה ביותר, נוסף לכרכים רבים שנותרו מחידושי תורתו, היה מעתיק ב'חסד-עליון', את ספרי אבותיו ואבות-אבותיו. מכל חיבוריו אשר השאיר אחריו נדפס אך ורק חיבור אחד והוא 'תואר פני שלמה' (קראהטשין תר"ל). רבי שלמה זלמן שתה מבארם של אביו הדגול רבי יוסף, ורבי אריה ליב צינץ, ורבי שלמה זלמן ליפשיץ בעל 'חמדת שלמה'. על קדושת משפחתו הוא כותב בחיבורו (כת"י): "אמי מורתי נ"ע מולדת בית קאליפארי, בת אבא מארי זקני התורני המופלג צדיק תמים נעים המזג והמדות, כמוהר"ר עיציק זצ"ל בן המאה"ג כמוה"ר יעקב זצ"ל אב"ד דק"ק מייזלינג בן הקדוש והנורא כמוה"ר אריה ליבוש המפורסם. ראשיתה בטהרה, היתה זהירה בכל תנועותיה ע"פ הדין. מילדותה היתה נודדת שינתה להקשיב בלימודים של אביה, אחיה וגיסותיה הצדיקים. ואחרי אשר חוברה אשת נעורי' לכבוד טהרו של אאמ"ו זצ"ל אשר רוב הלילה עסק בגירסתו, ובכל דקדוקי הנזהרים הנהיגה ביתה, קיבלה חסידות בעלה ופרישותו...".

אביו של רבי שלמה זלמן היה רבי יוסף לאנדסברג שכיהן כר"מ וכדיין בפוזנא (ב"ר אליהו אב"ד לאנדסבורג, ב"ר אריה ליב דרשן מפוזן, בן הקדוש בעל 'יסוד יוסף'). רבי יוסף לאנדסברג הוא אשר הציע את רבנות העיר למקורבו הגאון רבי עקיבא איגר, לאחר פטירת רב העיר – בעל 'בית שמואל האחרון' בשנת תקס"ז. ומסר את נפשו עבור כהונה זו.

רבי אליהו לאנדסברג בנו של רבי שלמה זלמן לאנדסברג היה תלמיד מובהק של רבי עקיבא איגר, ולימים השתדכו זה עם זה, כשר' אליהו נשא לאשה את מרת צערקיכא בת רבי אברהם איגר. ר' אליהו השאיר אחריו ברכה, ספר 'משאת ברכה' – חידושים עה"ת, שעודנו בכתובים.

רבי משה לאנדסברג [נפטר בשנת תרל"ד], בנו של רבי שלמה זלמן לאנדסערג. רבי משה היה תלמיד מובהק של הגאון רבי עקיבא איגר ושל הגאון ר' נח אב"ד לובראנץ, מח"ס 'תולדות נח'. בשנת תר"ד נתמנה רבי משה לדיין בפוזנן, ונדפסו ממנו חידושי תורה בסוף ספר 'תואר פני שלמה'.

רבי אליהו (שדרשותיו מופיעות בארכיון שלפנינו), היה בנו של אריה ליב שהיה מו"ץ ודרשן בפוזנן ונהרג עקדה"ש בשנת תצ"ז. וקודם לכן רשם עבור בנו הזכר צוואה פלאית ביותר. רבי אליהו עבר את הפוגרום בפוזנן של שנת תע"ו, עת היותו נער בן ו' שנים. נשא את מרת מיכלא בת ר' צבי הירש מונק אב"ד שווערין ו-מעזריטש [אחיה של מרת מיכלא הוא רבי מאיר פוזנר בעל 'בית מאיר']. רבי אליהו נסע בימי חורפו לאמסטרדם ללמוד תורה. וכל ימיו כיהן בלאנדסבורג, עד סוף ימיו זקן ושבע ימים בן תשעים שנה.

[כ-240] דף, חלקם גליונות שאינם חתוכים. גדלים ומצבים משתנים. מצב כללי טוב. מצורף ספר כתבי הקודש (בני ברק, תש"נ) ובו חומר רב אודות משפחה רמת יחס זו.