מיוחד. אוטוגרף המחבר. חותמת והסכמת הרה"ק רבי יהושע מאוסטורובא בעל ה'תולדות אדם' על הכת"י. – מהדורה קמא לספר "עזרת כהנים" (ווארשא, תרל"ג), על מס' מדות מרבי יהושע יוסף פיינברג, אב"ד מארד, מגדולי חסידי איז'ביצא. בנוסף חותמת בעלות של רבי יוסף צבי קאליש מסקרנביץ-בני ברק.
מיוחד. אוטוגרף המחבר. חותמת והסכמת הרה"ק רבי יהושע מאוסטורובה בעל ה'תולדות אדם' על הכת"י. – מהדורא קמא לספר "עזרת כהנים" (ווארשא, תרל"ג), על מס' מדות מרבי יהושע יוסף פיינברג, אב"ד מארד, מגדולי חסידי איז'ביצא. בנוסף חותמת בעלות של רבי יוסף צבי קאליש מסקרנביץ-בני ברק.
תוכן ופירוט: לפנינו כרך כתב יד של שישים דף בכתב יד מסודר ונאה להפליא, כנראה קרוב לוודאי שזה מהדורא קמא שכתב המחבר פירושו על מס' מדות בשם "עזרת כהנים", שהנו ספר חשוב ויסודי בהלכות המקדש, הכולל ליקוטים ופירושים מדברי חז"ל והמפרשים, עם תוספות וביאורים לדבריהם, ועם "תבנית כל ציורי בנייני המקדש על פי שיטת כל אחד ואחד מהמפרשים" עם עשרות ציורים ותרשימים חשובים. בחיבורו הנדפס הוא מרחיב את הדברים, אך בכת"י זה הדברים באו בקצרה.
החיבור כולל: הקדמה: 3 דף. פירוש על חמשה פרקים ממס' מדות: דפים א – נב. השמטות: 4 דף. שיר, "מיוסד לפי פיוט הושענא של יום ב' דסוכות": 1 דף.
יחודי: בדף הראשון של החיבור-כת"י מופיע בשולי הדף למטה חותמו של הרה"ק מאוסטרובא, בזה"ל: "הק' יהושע בהרב המנוח מוהרש"ל זצלל"ה זי"ע מסאסנאוויטץ וכעת באסטראווי". נראה שהרב המחבר הביא את צרור כת"י זה לפני הרה"ק מאוסטרובא שיתן הסכמתו לחיבורו, ואכן הרה"ק נתן את חותמו בדף הראשון של הכת"י להיות לאות אמת על הסכמתו. בנוסף הודפסה הסכמתו של הרה"ק מאוסטרובא להמחבר בראש ספרו 'עזרת כהנים'.
על החיבור מתנוססת חותמתו של רבי יוסף צבי קאליש, האדמו"ר מסקרנוביץ שהיה חתנו של הרה"ק רבי יעקב יצחק מביאלא חתנו של הרה"ק מאוסטרובא, ושכנראה בא אליו מירושת חו"ז הרה"ק מאוסטרובא זי"ע.
פירוט: 120 עמודים. מידות: 21\17.5 ס"מ. 24 שורות בכל עמוד. נקבי עש. מצב טוב מאוד.
תולדות: רבי יהושע יוסף הכהן פיינבערג. אב"ד קהילת מארד. מחשובי חסידי איז'ביצא וראדזין, הסתופץ בצילם של בעל 'מי השילוח' ובעל ה'בית יעקב' זי"ע. כאמור חיבר את סרו 'עזרת כהנים' על ב' חלקיו על מסכת מידות (ווארשא, תרל"ג-ז). הסכמות חשובות ניתנו לספר מגדולי האדמורי"פ בפולין כהרה"ק מאיז'ביצא, רבי צדוק הכהן מלובלין והרה"ק רבי יהושע מאוסטרובה. כן בא בהסכמה רבי יוסף דובער סולוביצ'יק מבריסק. כולם כותבים על המחבר בתוארים מופלגים. כן הו"ל ספר 'זכרון יהושע' ו'פרי יהושע', (זיטאמיר, תר"ס).
תולדות: הרה"ק רבי יהושע מאוסטרובא בן רבי שלמה לייב מלענטשנא זי"ע. שמו וזכרו בפולין היה בכינוי "נועם אלימלך הקטן". נולד בשנת תקע"ט. אביו זי"ע הכריז עליו לפני שנולד "ברוך המקום שהמציא לי נשמת רבי יהושע בן פרחיה"-עשה לך רב, ונוסף על ההדרכה שקיבל מאביו זי"ע כיתת רגליו להרבה צדיקי דורו להסתופף בצילם. זכה להערכתם המופלאה של צדיקי דורו. מגדולי צדיקי הדור. אלפים הסתופפו בצילו. נהג את עדתו שלושים שנה. ספרו "תולדות אדם". נסתלק כ"ח ניסן תרל"ג.
תולדות: רבי יוסף צבי קאליש. האדמו"ר מסקרנוביץ ורבה של בני ברק. בן האדמו"ר רבי שמעון מסקרנוויץ נינו של רבי יצחק מוורקא. חתן האדמו"ר רבי יצחק יעקב רבינוביץ מביאלא, והתגורר לאחר נישואיו בביאלא ואחר כך עבר להתגורר בוורשה. כיהן כרב בקרוטשוב בחיי אביו ולאחר מכן כאדמו"ר בווארשא וכן כנשיא אגודת ישראל בוורשה. להזמנת מייסדה של המושבה בני ברק, ר' יצחק גרשטנקורן שהיה מחסידי סקרנביץ שייסדו את בני ברק, עלה בשנת תרצ"ה לארץ ישראל והתמנה כרבה של המושבה, תפקיד בו שימש עד פטירתו במקביל לתפקידו כאדמו"ר מסקרנביץ משושלת בית וורקא. הוא התיידד עם החזון איש שתמך בו כרב של בני ברק. מדי שנה היה נוסע לפולין לבקר את חסידיו. בפרוץ מלחמת העולם השנייה הוא היה בוורשה והצליח לצאת ברכבת האחרונה שיצאה מן הבירה ורשה לעיר הנמל הרומנית קונסטנצה וחזר לארץ ישראל.