מכירה פומבית 119
Unlimited חב"ד, ספרי קודש, חסידות, הגהות וחתימות, גלויות ותצלומים, שואה ואנטישמיות, עטים, אמנות.
28.1.20
(הזמן המקומי שלך)
ישראל
מרכז שטנר 3 קומה א' גבעת שאול ירושלים
תנאי המכירה
הדגמת מכירה
חב"ד, ספרי קודש, חסידות, הגהות וחתימות, גלויות ותצלומים, שואה ואנטישמיות, עטים, אמנות.
המכירה הסתיימה
|
פריט 139:
זוג שטרות מגטו טרייזנשטט (טרזין), בערכי 50 ו-100 קרונה בהתאמה. מדורגים 66-65PMG
עוד...
|
|
|
נמכר ב: $180
מחיר פתיחה:
$
180
הערכה:
$300-$500
עמלת בית המכירות:
22%
מע"מ: 17% על העמלה בלבד
|
זוג שטרות מגטו טרייזנשטט (טרזין), בערכי 50 ו-100 קרונה בהתאמה. מדורגים 66-65PMG
* שטר בערך 50 קרונה מגטו טרזין. מדורג 66 PMG.
* שטר בערך 100 קרונה מגטו טרזין. מדורג 65 PMG.
המחנה הראשון בו הנפיקו הנאצים שטרות כסף לשימושם הפנימי של היהודים היה מחנה אורינאנבורג - זכסנהאוזן, שהיה ממוקם קרוב לברלין. כל אסיר במחנה ולאחר מכן כל תושב גטו חויב להמיר את כספו וחלק מרכושו לשטרות המחנה או הגטו שנכלא בו. בעלי השטרות לא יכלו לרכוש דבר עם הכסף המקומי מחוץ לגבולות הגטו, שכן ערכו היה תקף רק בתוך הגטו. מטרת הנאצים בזאת הייתה למנוע בריחה מן המחנות, כך שלא היו ברשותם כל אמצעים לרכוש מזון או בגדים, מה שהקשה משמעותית את תכניות הבריחה. זאת הייתה גם הסיבה שהשטרות נשאו אופי יהודי מובהק. על השטרות בגטו טריזינשטט הדפיסו מגן דוד ותמונת אילוסטרציה של משה רבנו המחזיק בידיו את לוחות הברית. הסיבה שערך השטרות נקבע ב'קרון' [המטבע הצ'כי] ולא במארק הגרמני הוא בשל מיקומה הגיאוגרפי של טרזין בצ'כוסלובקיה (שרובה נכבשה על ידי הנאצים טרם פרוץ מלחמת העולם השנייה). בדרך כלל לשטרות בערך הגבוה לא היה כל שימוש, שכן קניה של דברים יקרים כלל לא באה בחשבון בתוככי הגטו. אלא שהנאצים הנפיקו גם שטרות בערך גבוה כדי לשוות ל'כלכלה היהודית' חזות של כלכלה רגילה ופורחת, תוך יצירת רושם של 'נורמליות' של חיי יומיום מסודרים ושגרתיים, כפי שהנאצים טרחו להציג בפני הנציגים הרשמיים של הצלב האדום שביקרו בגטו.
