סוד שי"ח שרפי קודש! ארכיון מכתבי הגר"ש קוטלר זצ"ל ראש ישיבת ליקווד – עשרים מכתבים חשובים ומרתקים, בהם מתייחס הגאון ...

סוד שי"ח שרפי קודש! ארכיון מכתבי הגר"ש קוטלר זצ"ל ראש ישיבת ליקווד – עשרים מכתבים חשובים ומרתקים, בהם מתייחס הגאון לאירועים חשובים, לקרובי משפחתו ובהם זקנו הגרא"ז מלצר, ועוד ועוד! אוצר נדיר ומרתק! - חלק מהמכתבים נשלחו עוד בחיי אביו הגאון רבי אהרן קוטלר, ובהם תוכן מרגש על פעילותו המסורה למען הישיבה הקדושה, וכן על רצונו לעלות ארצה - המכתבים מהשנים 1947 – 1962 - אוצר שלא יסולא בפז!

מכתבים לא התפרסמו! יקרי המציאות.
נמכר ע"י בן של ר' יצחק אפשטיין עם כתב אישור ממנו

לפנינו ארכיון של עשרים מכתבים מקוריים, כתובים וחתומים בכתב יד קודשו של ראש ישיבת ליקווד המעטירה, הגאון הגדול רבי שניאור קוטלר זצ"ל.

המכתבים נשלחו אל אחד ממקורביו בירושלים, שהיה מתלמידי הישיבה בקלעצק אצל הגאון רבי אהרן קוטלר ולאחר שעלה ארצה היה נאמן ביתו של מרן הגרא"ז מלצר זצ"ל, חותנו של הגר"ש קוטלר.

המכתבים רווי תוכן מיוחד, ועוסקים במגוון נושאים שעמדו באותם ימים על הפרק. החל מעניינים של עבודת ה' ולימוד תורה בהם היה שקוע הגר"ש קוטלר, ועד לענייני ציבור בהם עסק. נזכרים בהם מאורעות הקשורים ליהודי ארה"ב וגם התפתחויות היסטוריות בישוב היהודי בארץ.

סה"כ לפנינו 522 שורות בכתב ידו!!

חלק מהמכתבים כתובים על מכתבי אויר. הכל כתוב בכתב בהיר ומסודר.

על הרקע לכתיבת המכתבים אנו מוצאים פרטים מעניינים בגוף המכתבים עצמם, בין היתר מספר הגר"ש: "בסדר עבודת יום-יום ישנו "סעיף" קבוע, ואתו תמיד בטוח כי "היום" יסודר: מכתב לך", ומשום כך, הוא מוסיף: "מובטחני שאתה מרגיש ויודע כי לא מתוך היסח הדעת או חוסר רצון מכתבי מתאחרים תמיד".

מתוך המכתבים עולה דאגתו הכנה של הגר"ש קוטלר ליהודי הארץ, בזמן מלחמת השחרור: "הידיעות על המצב מדאיגות ומדכאות מאוד. הבה נקווה ונייחל לישועת ה' על עמו ונחלתו. מה דעתך על כל המתרחש עכשיו ומה המוצא מן הסבך? מה מדברים ב"עיר הבירה" שלנו?". ובמכתב נוסף הוא מבקש לקבל מידע אותנטי על הנעשה בארץ הקודש, ומעיר: "על המתרחש בארץ בכלל אין לי שום מושג ואני מוכרח לקרוא בזורגן זארנאל, ולהאמין לכל הכתוב בו...".

במכתב אחר הוא מתייחס לפעילותו של ועד ההצלה, העוסק בעזרה לניצולי השואה הנוראה.

הגר"ש מביע התעניינות גם במצבו האישי של תלמידו: "כתוב בפרוטרוט על שלום כולכם, מה שלום הרבנית הכבודה והחסודה, ומה שלום הבנות הגדולה עם הקטנה? מה בכלל בחוגנו ובחוגינו?".

כמו כן מתייחס הגר"ש לתוכנית הדפסת 'אוצר הפוסקים', אשר בה השתתף תלמידו הנמען.

במכתב אחר מעדכן הגר"ש על "מצב בריאותו של אאמו"ר שליט"א" – הגאון רבי אהרן קוטלר. "עכשיו ב"ה הוא מרגיש טוב וכבר חזר לעבודתו כמקודם...". לאחר מכן עובר לדבר על "זכרונות על אאזמו"ר זצוק"ל", ומציין: "התחלתי לרשום איזה דברים מפי ההורים שליט"א...", ובהקשר לכך מספר דבר מעניין: "כשהתחלתי לדבר עם אאמו"ר שליט"א בעניין זה, סיפר לי כי הגרא"ד שפירא זצ"ל כשנתמנה, בהיותו צעיר, לרב דקובנה, בקש את הסבא להפגש אתו במינסק בכדי להתתייעץ על כמה דברים, בנוגע להתנהגותו שם, ונימק כי הוא יודע שאצלו יהא "וראך ושמח בלבו", והנהו "לב שמח בגדולת אחיו" מבלי שום תערובת של איזה רגש אחר, ולכן בחר להתייעץ רק אתו" וממשיך לספר על עניין זה.

בעניין אביו הוא חושף פרטים חדשים על רצונו לעלות ארצה באותה תקופה: "אאמו"ר שליט"א מרגיש טוב ועובד בלי הרף ובלי ליאות כדרכו, כידוע לך תכנן לנסוע החורף לאה"ק אך לא היתה אפשרות, כעת התכנית שיסע אחרי שבועות אי"ה"!

בהמשך המכתב הוא כותב: "מהסבא [מרן הגרא"ז מלצר] והסבתא שליט"א קבלנו דרישות שלום. האם אתה רואה אותם לפעמים. כתב נא בפרוטרוט איך הם מרגישים ואיך עבודת הסבא שליט"א מתקדמת".

במכתב אחר הוא מגלה על עצמו: "אני מאוד מתגעגע לכולכם, הייתי רוצה לחשוב על שיבתי לארץ, אבל למעשה עוד חזון למועד".

במכתב אחר הוא מספר כיצד מרגיש ידידו הגרא"מ שך זצ"ל.

כן הוא מתייחס למגוון נושאים תורניים חשובים, כמו הוצאת הספר על ביאור הגר"א, בו כנראה עסק הנמען, וכן מתעניין מאת מקורבו על העבודה במחיצת הרב שלמה גורן.

במכתב אחר הוא כותב: "התחלתי לכתוב לך משהו מקלצק, אני נזכר עכשיו כמה דברים שאולי יעניינו אתכם, ואי"ה אשתדל לרשום אותם". ולאחר שחתם את מכתבו, הוסיף את הידיעה הנוראה שנחתה עליו זה עתה לפני שליחת המכתב: "מזועזעים פה עכשיו מהידיעה הנוראה על פטירת מרן הגאב"ד דבריסק זצ"ל ואני מתאר לי את הרושם בארץ".

המכתבים כתובים בנימה של ידידות איתנה, ובאחד מהמכתבים הוא מתבטא: "אינני יודע במה להתחיל. נדמה לי ששיחתנו הולכת ונמשכת ואייני יכול לתאר לעצמי את העובדא שיש איזה מרחק ואיזה אוקינוס עומד בדרך...".

סגנון הכתיבה של הגר"ש נודע לשבח, חן שפוך על כל מילה ומילה. באחד המכתבים הוא כותב: "הנסיעה עברה היטב, כמעט שהיתה נסיעת טיול. הים היה שקט ומזג האויר נפלא, אילו הייתי פייטן ודאי שהייתי צובר הרבה חומר בנסיעה זו. עכשיו שאינני, מוכרחני לסמוך על המשוררים שכבר ביטאו את הרגשתם על הים, ולהאמין שאותם רגשות פיעמו גם אותי. אם רצונך לדעת – עיין ר' יהודה הלוי ועוד".

במכתב אחר, אותו כתב בסמיכות לפטירת אביו הגדול, הוא מתייחס לעניין הוצאת "כתבי אאמו"ר זצוק"ל הכ"מ". אגב יש לציין כי אחד המכתבים כתוב על דף רשמי של אביו הגאון רבי אהרן קוטלר זצ"ל.

בכמה מכתבים הוא מדווח על הלימוד בישיבה הקדושה, וניכרת השירה העליונה הנסוכה בדבריו בתארו את לימוד התורה הקדושה. "אני מאוד טרוד ועסוק, הישיבה ב"ה נמצאת במצב של עליה וגידול בכמות ואיכות, ורואים אנו בחוש את זכותו וכוחו של אאמו"ר זצוק"ל הכ"מ ופרי מסירות הנפש שהשקיע להגדיל תורה בישראל"!!!

גם כותב בענינים שונים, אודות גאב"ד קאוונא והאור שמח, ספר ביאור הגר"א, הכנות לבחירות, נולד לו בן ונקרא שמו אהרן, אודות הגביר ולפסון.

לסיכום: לפנינו אוצר של ממש, ארכיון מכתבים מרתק ויחיד במינו, מאחד מגדולי ראשי הישיבות בדור האחרון, הגאון הגדול רבי שניאור קוטלר זצוקלל"ה, מקים עולה של תורה בישיבת ליקווד.

הגאון רבי יוסף חיים שניאור קוטלר (תרע"ח, 1918 - תשמ"ב 1982) היה ראש ישיבת לייקווד בניו ג'רזי וחבר מועצת גדולי התורה בארצות הברית.

בנו של הגאון רבי אהרן קוטלר, ונכדו של הגרא"ז מלצר.

בתקופה בה היה ראש ישיבת לייקווד, גדל מספר התלמידים בישיבה מ-120 ל-1,000. הוא שלח מתלמידיו שיפתחו כוללים ויעמדו בראשם בכל רחבי ארצות הברית: בניו יורק, שיקגו, מיאמי, בוסטון, לוס אנג'לס פילדלפיה ועוד; וכן בקנדה ובאוסטרליה.

היה חבר במועצת גדולי התורה בארצות הברית, פעיל בהגירת יהודי איראן לארצות הברית.