"לקול השמועה הנוראה יחרד לבבינו!" מכתב מרגש מתקופת אמצע השואה מרבי יושע בוקסבוים הי"ד ראש ישיבת גאלאנטא.

"לקול השמועה הנוראה יחרד לבבינו!" מכתב מרגש מתקופת אמצע השואה מרבי יושע בוקסבוים הי"ד ראש ישיבת גאלאנטא.

מכתב אל תלמידו, בן אחיו, ד"ר מרדכי בוקסבוים, היושב בארץ ישראל. שנות התר"ץ [1930 בערך].

המכתב כתוב על דף רשמי של ישיבת גאלאנטא, משני צידיו (שני עמודים).

כתב ידו וחתימתו של הגאון רבי יושע בוקסבוים .

בין היתר כותב: "מרוב שמחה וחדוה שנתת בלבי על הבשורה... ממש נתלהב רוחי ואמרתי אכתוב לך תשובה תיכף ומיד...".

בהמשך מכתבו הוא מספר על לימודו בישיבתו הקדושה:

"ואני לומד ב"ה עם תלמידים הגם שאינו בהתמדה כל כך כמו בזמנים הקודמים [בגלל חולשתו] אך אודה לה' כי טוב על חסדו וכן יוסיף ה' חסדו עמנו ועמכם ועל כל ישראל עד עולם אמן".

בהמשך המכתב הוא שב וכותב על השמחה הרבה "לקול השמועה אשר בעיתונים", בנוגע למתרחש בארץ הקודש.

רבי יהושע בוקסבוים (תרל"ז-תש"ד; 1944-1877), מגדולי גאוני הונגריה. החל משנת תרפ"ב כיהן כאב"ד וראש ישיבה בגלנטה שבהונגריה. בישיבה למדו מאות תלמידים. הוא דאג אישית לכלכלתם של בני עניים. הוא הקפיד מצד אחד על הופעה חיצונית מסודרת של התלמידים, ומצד שני נתן יחס אישי לכל תלמיד.

בסיוון תש"ד נתקבלה פקודה לשלוח את יהודי גלנטה לבירקנאו. במקביל התקבל גם אישור לשחרר את ראש הישיבה ומשפחתו, אישור שניתן מתוך ההערכה הרבה שזכה לה אפילו מצד הנאצים. אולם הרב סירב, ולפני שיצאה הרכבת לדרכה נשא דרשה מרגשת לפני עדתו בנושא של קידוש השם על בסיס דברי חז"ל: "'בכל נפשך' - אפילו נוטל את נפשך".

לאחר תחילת הנסיעה ברכבת התבטא הרב שנוסעים ל"גן עדן" וביקש מתלמידיו ובני עדתו להצטרף עמו בשירת "אני מאמין". לפני חניית הרכבת באושוויץ קרא להגביר את עוצמת השירה. הרב נספה בכ"ו בסיוון במחנה ההשמדה אושוויץ 2.

לאחר המלחמה אספו תלמידיו את הנותר מחידושיו הרבים בהלכה ובאגדה, וכן שאלות ותשובות שלו. הם כינסו את כל דברי התורה בספר "אור פני יהושע" (שני כרכים).

מצב טוב-בינוני. חריצים ופגמים קלים.