לא נראה במכירות! תשובה הלכתית חשובה בכתב ידו של הגאון המקובל רבי הלל משה מעשיל גלבשטיין זצ"ל, בעניין הכותל המערבי ...

לא נראה במכירות! תשובה הלכתית חשובה בכתב ידו של הגאון המקובל רבי הלל משה מעשיל גלבשטיין זצ"ל, בעניין הכותל המערבי ומקום המקדש

המכתב נשלח אל הגאון המקובל האדמו"ר רבי אליהו גוטמאכר זצ"ל אב"ד גריידיץ.

תוכן התשובה חשוב מאוד: "צריך עיון בפרצות שפרצו האויבים בכותל המערבי וכל בשל כותלי חומת הר הבית אם נפרצו ח"ו... אם מותרין כל המשולחין מהר הבית... להושיט ידיהם שם".

בתוך דבריו הוא כותב: "כבר הורגלו להושיט ידם ולהניחה ראש שם והסידור והמצנפת".

לאחר פלפול ארוך הוא מסיק: "ואם כן לפי זה ראוי לתקן לעמוד עמודים סמוך לכותל ממש ועל העמודים יהיה פרוכת להבדין בין קודש לחול, ואז יהי' היכר מחיצות".

הגאון מוסיף עוד וכותב: "על פי שורת הדין ראוי לעשות פרוכת להבדיל בין נשים לאנשים שם בשעת התפילה...".

ומבקש "להעתיק ולשלוח כל זה לכל אחד ואחד, כי אני עני ואביון ואין לי על הוצאות הפאסט".

מברך: "יתברכו מטוב מרום ציון וירושלים כנפשם ונפש דורש טוב לעמו, הלל משה מעשיל בה"ר צבי ז"ל אבן השהם מביאליסטאק בעה"ק ירושלים ת"ו".

לאחר חתימתו הוא מוסיף: "מבקש מכל אחד ואחד למען השם לכרוך הדף הנדפס באיזה ספר כי מאוד אני מקפיד על ביזיון ספרי קודש ח"ו, ואם יהיה לי ס"ד להדפיס כל ספרי אשלח גם הדף הנ"ל".

בתחתית הדף רשם את שם הגאון הנמען – "הצדיק נשיא אה"ק ר' אלי' גוטמאכער שי' ... אב"ד גריץ".

עד היום לא נראו במכירות כתבי ידו! ולפנינו תשובה הלכתית חשובה מאוד, שבה בא לידי ביטוי דרכו ההלכתית וההשקפתית של הגאון! פריט חשוב ביותר, יחיד במינו!

בבדיקה שערכנו במאגר 'אוצר החכמה', לא מצאנו שנדפסה תשובה חשובה זו.

הגאון החסיד רבי הלל משה מעשיל גלבשטיין זצ"ל (תקצ"ד-תרס"ח), מחסידיו המובהקים של ה'צמח צדק'.

באישורו המיוחד של ה'שרף' מקוצק נסע לליובאוויטש, ללמוד מדרכה של חסידות חב"ד, דבר שלא היה מקובל בין חסידי פולין. ר' מעשיל נשאר בלובביץ כחצי שנה, כשאדמו"ר הצמח צדק מקרב אותו אליו.

גם לאחר חזרתו לקוצק, שמר אמונים לבעל הצמח צדק וראה בו את רבו המובהק. לאחר פטירת ה'שרף' מקוצק, המשיך לנסוע לרבי יצחק מאיר אלתר מגור. לאחר פטירתם של ה"חידושי הרי"מ" וה"צמח צדק", החליט ר' גלבשטיין לעלות לארץ ישראל. בראשית שנת תרכ"ט הוא הגיע לירושלים, והיה הנציג הראשון של חסידות קוצק בארץ. לפרנסתו פתח בית מאפה, כשאשתו מוכרת בחנות המאפייה, וגלבשטיין למד תורה. על אשתו ציווה לסגור את החנות כאשר הרווח בחנות יגיע לכדי פרנסת השבוע, בטענו שגם האחרים צריכים להתפרנס.

גדולי ירושלים עמדו על טיבו של ר' גלבשטיין. האדר"ת, רבה של ירושלים, למד איתו באופן קבוע שיעור בהלכה, והתייחס אליו כתלמיד לרב. רבי שניאור זלמן פרדקין (ה"תורת חסד"), רבה של לובלין] שעבר לגור בירושלים, נהג להתייעץ איתו בשאלות קשות. הגאון מבריסק, רבי יהושע ליב דיסקין, התפעל מגאונותו ומחריפותו.

ארבע פעמים בשנה היה נוסע לעיר חברון, ללמוד יחד עם רבי חיים חזקיהו מדיני ה'שדי חמד' רבה של העיר, בעקבות הידידות המיוחדת שנקשרה ביניהם.

רבי מעשיל היה מרבה בצומות ובסיגופים, כאשר הוא יושב בדירתו, ליד החלון, בעיר העתיקה, כשדרך החלון ניתן לראות את הכותל המערבי, כולו שרוי בציפייה לגאולה.

הוא נפטר ביום כ"ד חשון תרס"ח, בהיותו בעיר חברון, ושם הובא למנוחות בחלקת חב"ד.