Mevo ktzia 1 gilo Jerusalem., Israel
Terms of sale
View demo
שימו לב לא ניתן לבטל הצעה לאחר הגשתה!
כל המכירה ללא מחירי מינימום!!!
אוטוגרף החיד"א, והבן איש חי. כתב יד הערוך לנר, כתב יד הר״מ פאנעט מדעעש, כתב יד הסבא מסלבודקא, עותקים מיוחסים לשושלת סיגעט, עותק הנשר הגדול רבי נתן אדלר. עותקים וכתבי יד מגדולי האדמורי״ם והרבנים, ועוד.
The auction has ended
|
LOT 291:
סט שלם 'פנים מאירות' העותקים של המחבר הגאון רבי מאיר אייזנשטט המהר"ם א"ש. עם חידושים והגהות בכתב יד קודשו.
more...
|
|
|
Sold for: $1,000
Start price:
$
10
Estimated price :
$1,500 - $3,000
Buyer's Premium: 23%
More details
VAT: 17%
On commission only
|
סט שלם 'פנים מאירות' העותקים של המחבר הגאון רבי מאיר אייזנשטט המהר"ם א"ש. עם חידושים והגהות בכתב יד קודשו.
פנים מאירות, חלק ראשון שאלות ותשובות. עם "פנים מאירות" (בשער נפרד) ביאור על מסכת זבחים מאת הגאון רבי מאיר אייזנשטט. אמשטרדם, תע"ה. מהדורה ראשונה. בדפוס שלמה פרופס. הסכמות גדולי אותו הדור.
בין הדפים הגהות למדניות בכתב יד קודשו של המחבר המהר"ם א"ש.
[4], צו, [1], ב, לה, דף. 30 ס"מ.
פנים מאירות, חלק ב', שאלות ותשובות וחידושים וביאורים. מאת רבי מאיר אייזנשטט. זולצבאך, תצ"ג. מהדורה ראשונה. [1], קיג דף.
פנים מאירות, חלק ג' (כרוך יחד), שאלות ותשובות, עם חידושים וביאורים ממסכת קידושין וביצה. זולצבאך, תצ"ח. מהדורה ראשונה. [2], סא דף.
סה"כ 4 ספרים ב – 2 כרכים.
מצב; כללי טוב מאוד. דפים עבים ואיכותיים. כריכה מקורית. בשערים חתימות בעלות עתיקות. פגם בארבעה דפים אחרונים (ח"ג) עם מעט חסרון טקסט. מעט כתמי שימוש. כריכה ודפים רופפים.
הגאון הגדול רבי מאיר אייזנשטט - הנודע בכינויו: מהר"ם אַ"ש - (ת"ל, 1670 - תק"ד, 1744), שימש כרב בשידלוביץ (שידלובצא), ורמיזא, פרוסניץ ואייזנשטט. מחבר שו"ת "פנים מאירות. נולד בליטא בשנת ה'ת"ל, נכד אחותו של הרב שבתי כהן, "הש"ך". בצעירותו למד אצל הרב אברהם אבלי הלוי גומבינר, בעל ה'מגן אברהם' והרב דוד אופנהיימר. לאחר חתונתו למד כעשר שנים בבית חותנו בסוכטשוב ולאחר מכן שימש כרבה של שידלובצא שבפולין. בתפקידו זה הוטלו עליו מטלות רבות שביטלוהו מלימודו, ומשכך החליט לעבור למדינות אשכנז שם יפריעוהו פחות. בעזרת יהודי החצר השר שמשון ורטהיימר, התמנה בגיל 30, בשנת ה'ת"ס (1700), לראש ישיבת ורמיזא. לאחר מכן שימש כרב בפרוסניץ שבמורביה, שם גידל את רבי יהונתן אייבשיץ, לאחר שהאחרון התייתם מהוריו, והיה לו לאב ולמורה. בשנת ה'תע"ז (1717) התמנה לרבה של קהילת אייזנשטט ו"שבע קהילות". הוא הקים שם ישיבה גדולה שתלמידיה באו מקרוב ומרחוק, ועל ידי כך גדלה השפעתו בחוגים היהודיים שבאזור. תיקן תקנות הנוגעות לסגנון החיים של הקהילה, כגון תקנה האוסרת על משחקי קלפים מלבד בחנוכה, בפורים ובבית היולדת. תקנה זו נשארה בתוקפה בקהילת אייזנשטט עד ליומה האחרון. הוא אימץ את שם העיר כשם משפחתו.
בשנת ה'תפ"ג (1723) נאלץ לעזוב את העיר, בשל עלילה נגדו אצל השלטונות, כביכול היה מעורב בגניבה. בספרו "כתנות אור" על התורה בפרשת שמיני, כותב רבי מאיר: "דרוש דרשתי בתוכחת מוסר לעם בקהל המון חוגג בחודש מנחם שנת תפ"ג. כשיצאתי באלו הן הגולין במדינת פולין מחמת מלשינים". אזכור פרשיה זו מופיעה גם בספרו "פנים מאירות" שם הוא כותב: "כ"ד המתפלל בלב נשבר ונדכא וליבי דואג בקרבי שיצילני משפת שקר". לאחר כשנתיים, התוודה אחד העדים על כך שרבי מאיר אינו קשור לפרשה, ובעקבות זאת יכל לחזור לעירו.
כשחזר לעירו תיקן "יהי רצון" מיוחד כנגד "המזיקים את ישראל בלשונם והמהרסים מעמדי ומצבי הקהילות", וקבע לאומרו בכל יום שני וחמישי לאחר קריאת התורה.
פנים מאירות, חלק ראשון שאלות ותשובות. עם "פנים מאירות" (בשער נפרד) ביאור על מסכת זבחים מאת הגאון רבי מאיר אייזנשטט. אמשטרדם, תע"ה. מהדורה ראשונה. בדפוס שלמה פרופס. הסכמות גדולי אותו הדור.
בין הדפים הגהות למדניות בכתב יד קודשו של המחבר המהר"ם א"ש.
[4], צו, [1], ב, לה, דף. 30 ס"מ.
פנים מאירות, חלק ב', שאלות ותשובות וחידושים וביאורים. מאת רבי מאיר אייזנשטט. זולצבאך, תצ"ג. מהדורה ראשונה. [1], קיג דף.
פנים מאירות, חלק ג' (כרוך יחד), שאלות ותשובות, עם חידושים וביאורים ממסכת קידושין וביצה. זולצבאך, תצ"ח. מהדורה ראשונה. [2], סא דף.
סה"כ 4 ספרים ב – 2 כרכים.
מצב; כללי טוב מאוד. דפים עבים ואיכותיים. כריכה מקורית. בשערים חתימות בעלות עתיקות. פגם בארבעה דפים אחרונים (ח"ג) עם מעט חסרון טקסט. מעט כתמי שימוש. כריכה ודפים רופפים.
הגאון הגדול רבי מאיר אייזנשטט - הנודע בכינויו: מהר"ם אַ"ש - (ת"ל, 1670 - תק"ד, 1744), שימש כרב בשידלוביץ (שידלובצא), ורמיזא, פרוסניץ ואייזנשטט. מחבר שו"ת "פנים מאירות. נולד בליטא בשנת ה'ת"ל, נכד אחותו של הרב שבתי כהן, "הש"ך". בצעירותו למד אצל הרב אברהם אבלי הלוי גומבינר, בעל ה'מגן אברהם' והרב דוד אופנהיימר. לאחר חתונתו למד כעשר שנים בבית חותנו בסוכטשוב ולאחר מכן שימש כרבה של שידלובצא שבפולין. בתפקידו זה הוטלו עליו מטלות רבות שביטלוהו מלימודו, ומשכך החליט לעבור למדינות אשכנז שם יפריעוהו פחות. בעזרת יהודי החצר השר שמשון ורטהיימר, התמנה בגיל 30, בשנת ה'ת"ס (1700), לראש ישיבת ורמיזא. לאחר מכן שימש כרב בפרוסניץ שבמורביה, שם גידל את רבי יהונתן אייבשיץ, לאחר שהאחרון התייתם מהוריו, והיה לו לאב ולמורה. בשנת ה'תע"ז (1717) התמנה לרבה של קהילת אייזנשטט ו"שבע קהילות". הוא הקים שם ישיבה גדולה שתלמידיה באו מקרוב ומרחוק, ועל ידי כך גדלה השפעתו בחוגים היהודיים שבאזור. תיקן תקנות הנוגעות לסגנון החיים של הקהילה, כגון תקנה האוסרת על משחקי קלפים מלבד בחנוכה, בפורים ובבית היולדת. תקנה זו נשארה בתוקפה בקהילת אייזנשטט עד ליומה האחרון. הוא אימץ את שם העיר כשם משפחתו.
בשנת ה'תפ"ג (1723) נאלץ לעזוב את העיר, בשל עלילה נגדו אצל השלטונות, כביכול היה מעורב בגניבה. בספרו "כתנות אור" על התורה בפרשת שמיני, כותב רבי מאיר: "דרוש דרשתי בתוכחת מוסר לעם בקהל המון חוגג בחודש מנחם שנת תפ"ג. כשיצאתי באלו הן הגולין במדינת פולין מחמת מלשינים". אזכור פרשיה זו מופיעה גם בספרו "פנים מאירות" שם הוא כותב: "כ"ד המתפלל בלב נשבר ונדכא וליבי דואג בקרבי שיצילני משפת שקר". לאחר כשנתיים, התוודה אחד העדים על כך שרבי מאיר אינו קשור לפרשה, ובעקבות זאת יכל לחזור לעירו.
כשחזר לעירו תיקן "יהי רצון" מיוחד כנגד "המזיקים את ישראל בלשונם והמהרסים מעמדי ומצבי הקהילות", וקבע לאומרו בכל יום שני וחמישי לאחר קריאת התורה.
